מדינת ישראל נ' ארוסי

החלטה

בהחלטתי הקודמת כתבתי שמן הרצוי בנסיבות הענין שהתביעה תשקול אם יש אינטרס ציבורי בניהול התיק נגד הנאשם.

במקביל, דחיתי את המשך המשפט לא רק לאפשר לתביעה לשקול את עמדתה אלא גם תוך נסיון להביא את רוכש הרכב לבית המשפט.

רוכש הרכב לא הגיע לבית המשפט, לא חזר אישור המסירה ולמען האמת נשאלת השאלה מדוע שהוא יגיע לבית המשפט ?

סעיף 27 ב (א) קובעת חזקת אחריות לבעל הרכב "זולת אם הוכיח למי הוא מסר את החזקה ברכב" או שיוכיח שהרכב נלקח ממנו ללא ידיעתי או ללא הסכמתו.

הנאשם הציג בפני בית המשפט זכרון דברים שנערך עם הרוכש לפני למעלה משנתיים ולדבריו מאז הרכב לא ברשותו ואין לו כל גישה נוספת לרכב.

נראה לי שבנסיבות הענין ניתן להסתפק במסמך זה (הנאשם יצלם אותו ויביא את הצילום כדי שזה יוגש בתיק בית המשפט בתור מוצג) ואני קובע כי דיי במסמך זה כדי לקבוע שהנאשם הרים את הנטל והוכיח כי החזקה ברכב הועברה לרוכש – מר אבו אלקיעאן .

הנאשם מוסר לי העתק של זכרון הדברים, ולכן אין צורך בצילום נוסף .

אני קובע שהנאשם הרים את הנטל והוכיח כי החזקה ברכב עברה לרוכש הרכב ולכן אני מורה על ביטול האישום נגד הנאשם.

במידה והאישום כל כך חמור שסבורה המשטרה שיש לפתוח בהליכים נגד רוכש הרכב, הנני סבור שיש מקום קודם כל להגיע אליו ולחקור אותו ורק לאחר מכן לשקול הגשת כתב אישום נגדו וזאת מ הסיבה שמדובר בעבירה שככל הנראה לא היה כל מגע בין השוטר שרשם את הדו"ח והנהג ברכב, אלא מדובר בהדבקה בלבד.

אולי גם רצוי לבדוק את מצב הראיות בתיק.

ניתנה והודעה היום כ"ד כסלו תשע"א, 01/12/2010 במעמד הנוכחים.

דוד לנדסמן, סגן נשיא

הוקלד על ידי: איריס בן-זיקרי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: