מדינת ישראל נ' ארבל

בפני

השופטת מרים קסלסי

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מהעבירה בה הואשם.

האישום

הנאשם הואשם בכך כי ביום 21.02.2011 בשעה 14:45 נהג במהירות של 142 קמ"ש במקום 90 קמ"ש, כאשר המהירות נמדדה באמצעות מכשיר הממל"ז ולאחר שבוצעה הפחתה לטובת הנאשם של 5 קמ"ש, וזאת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

תשובת הנאשם

הנאשם באמצעות בא כוחו כפר בתקינות המכשיר, אמינותו ואמינות הפעלתו על ידי המפעיל. כמו כן נטען במועד ההקראה כי לטענת ההגנה המכשיר חייב לעבור כיול במעבדה מוסמכת. (ראה פרוטוקול ישיבת ההקראה מיום 2/6/11).

ראיות המאשימה

המאשימה הגיבה לכפירת הנאשם באלו המלים: "קיים תע"צ תקינות של המכשיר, זה אינו חלק מחומר הראיות ולכן אנו לא נציגו ולא נזמן את עורך התע"צ. נטל הראיה על הנאשם כאמור בפסיקה ראה פ"ד אורן סיאני – מחוזי חיפה".

במועד הקבוע להוכחות העיד מטעם המאשימה רס"ב גדי ממן (להלן: "השוטר") שמדד את מהירות הנסיעה של רכב הנאשם ומילא דו"ח הזמנה לדין (ת/1). לא הוגשו תע"צ תקינות המכשיר וטופס ביקורת התקופתית.

בפרק "נסיבות המקרה", כפי שמופיע בת/1 נרשמו מפי הנאשם הדברים הבאים: "לא שמתי לב למהירות".

ראיות ההגנה

הנאשם בחר שלא להעיד ולא הוגשה כל ראיה מטעמו.

טענות הצדדים

ב"כ הנאשם טען כי מיומנותו של המפעיל לא הוכחה, שכן לא די בהצגת תעודת מפעיל מוסמך משנת 1994. (ראה ת (נת') 1584/00 מדינת ישראל נ' קליין עודד מפי כב' השופטת ר. בן יששכר שוורץ), בנוסף טען כי לא ניתן להסתמך על המכשיר משום שלא הוכחה תקינותו בהעדר התע"צ והמסמכים המעידים כי בוצעו במכשיר הבדיקות התקופתיות הדרושות.

עוד הפנה הסנגור לאסופת פסקי דין, אשר רובה ככולה מסתמכת על ע"פ (ב"ש) 5355/08 מדינת ישראל נ' עמיקם לוין מפי כב' השופטת רחל ברקאי, לפיה יש לבצע כיול במעבדה מוסמכת וטען כי יש באמור בפסק הדין משום "השתק פלוגתא".

לענין כתב האישום – ת/1 , טען ב"כ הנאשם כי אינו מפורט דיו, באשר לא נכללו הפרטים הנדרשים להרשעת הנאשם כגון מקום עמידתו המדויק של השוטר, זיהוי מדויק של עמוד החשמל והציון לגבי הרכב האם היה בתנועה מתרחקת או מתקדמת ביחס למקום עמידתו.

לבסוף ציין ב"כ הנאשם כי אין לראות בתגובתו של הנאשם בעת רישום הדו"ח ו/או באי התייצבותו משום הודאה שיש בה כדי להביא להרשעתו.

טענות המאשימה