מדינת ישראל נ' אפנסייב(אסיר)

גזר דין

בתשובת הנאשם לכתב האישום כפר בעובדות ומשום כך התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 13.12.09.

עוד בטרם קויימה ישיבת ההוכחות הודיע ב"כ הנאשם לבית המשפט כי הגיע להסדר עם התביעה בדבר תיקון כתב האישום וכי הנאשם חוזר בו מכפירתו ומבקש לבטל את ישיבת ההוכחות שנקבעה.

ביום 13.12.09 חזר בו הנאשם מכפירתו, לבקשת התביעה ובהתאם להסדר עם ב"כ הנאשם תוקן כתב האישום, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על פי הודאתו.

העבירות בהן הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן בוצעו באופן נועז תוך כניסה לדירת המתלוננת, הנמצאת בקומה השלישית בבנין, באופן שטיפס על גג הבניין, קפץ דרך הגג תוך שהניח רגל אחת על אדן חלון הזזה בחדר מזרחי בדירה ואת רגלו השניה הניח על מזגן הנמצא בסמוך לחלון, פתח חלון ההזזה ורשת חלון ונכנס דרכו פנימה אל תוך הדירה בכוונה לגנוב. בנסיבות אלה, בהיותו בדירה, חיטט הנאשם בכל הארונות בחדרי הבית השונים ובמטבח הדירה, הוציא תכולת הארונות לרצפה, השליך חפצים לרצפה תוך שזרע אי סדר רב בכל חדרי הדירה. הנאשם גנב מעטפה שהכילה סכום של 5,000$ במזומן.

שכנה שראתה את הנאשם במעשיו, הזעיקה את המשטרה למקום, ושוטרים הגיעו בעוד הנאשם שוהה בתוך הדירה. עם הגיע השוטרים הנאשם עלה לגג ונמלט מהמקום אך במרדף שהתנהל אחריו על ידי ניידות משטרה נלכד ואז התנגד למעצרו והפריע לשוטרים בביצוע תפקידם. בהמשך, ותוך כדי איזוקו, המשיך הנאשם להפריע לשוטרים במילוי תפקידם בכך שהשתולל עם ידיו, התנגד למעצרו וניסה למנוע את כבילתו.

בחיפוש שנערך על גופו של הנאשם, נמצא הנאשם מחזיק ברשותו, בכיס מכנסיו השמאלי, בדוקרן, שלא למטרה כשרה.

כאמור הנאשם הורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, לאמור:

התפרצות למגורים לבצע עבירה, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

גניבה, עבירה לפי סעיף384 לחוק העונשין , תשל"ז – 1977.

החזקת סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי סעף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז – 1997.

בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי, לנאשם הרשעות קודמות בתחום הרכוש, כפי שניתן להיווכח מגליון ההרשעות שלו (ת/1). עוד הוסיף ב"כ המאשימה כי כנגד הנאשם ניתן גזר דין בת.פ. 4461/06 של בימ"ש שלום ראשון לציון בו הוטל על הנאשם מאסר בפועל ומאסר על תנאי בן 9 חודשים שהינו בר הפעלה בתיק זה (ת/3). באשר לתיק שבפנינו, טען ב"כ המאשימה כי הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן המייחס לו עבירות חמורות שעניינן התפרצות לבית מגורים, גניבה, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והחזקת כלי פריצה. לטענת ב"כ המאשימה יש להחמיר עם הנאשם, נוכח שכיחות עבירות ההתפרצות, הפגיעה בציבור, והפגיעה בקורבן העבירה בפרט. לאור זאת ביקש ב"כ המאשימה להחמיר עם הנאשם, להטיל עליו עונש מאסר בפועל ולהפעיל את המאסר על תנאי בן 9 חודשים שתלוי ועומד כנגדו במצטבר. כמו כן מדברי ב"כ המאשימה עולה כי הנאשם נעצר לראשונה ביום 16.6.09, וכי נגזר דינו למאסר בפועל בתיק אחר ביום 19.10.09, כך שמיום זה הנאשם אסיר בתיק אחר, עם זאת, לאור חומרת העבירות, ביקש ב"כ המאשימה כי הימים בהם ישב הנאשם במעצר לא ילקחו בחשבון לעניין העונש, וכן שכל עונש מאסר שיוטל על הנאשם, יוטל במצטבר למאסר אותו מרצה הנאשם כיום. בנוסף לכך ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם לפצות את קרבן העבירה וכן להטיל עליו קנס מרתיע .

לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו, קיבל אחריות מלאה על מעשיו הן במשטרה והן בביהמ"ש, ובדרך זו חסך זמן שיפוטי יקר ושמיעת עדים רבים בתיק. לטענתו עצם הודאתו מהווה חרטה על מעשיו. עוד טוען ב"כ הנאשם כי מדובר בנאשם צעיר, אשר היה בן 21 שנים בזמן ביצוע העבירות, בן למשפחה קשת יום, אשר התמכר לסמים בגיל צעיר. לטענתו הנאשם השתלב בהליך טיפולי לגמילה מסמים אולם בשל סגירת הקהילה מרכז יום ברמלה הליך השיקום נקטע. מצבו האישי והמשפחתי הקשה הוביל אותו בין היתר להסתבך בעבירות פליליות. עוד מוסיף ב"כ הנאשם כי הכסף נשוא כתב אישום זה הוחזר כולו לבעלים. לכן מבקש ב"כ הנאשם להקל בעונשו של הנאשם, וכן לנכות את הימים בהם ישב הנאשם במעצר, מכל עונש מאסר שייגזר כנגדו.

העבירות בהם הורשע הנאשם הינן עבירות חמורות ביותר אשר מעבר לפגיעתן בזכות לקניין המוקנת לכל אדם, מהוות פגיעה קשה אף יותר בתחושת הביטחון האישי לה זקוק כל אדם בביתו. מעדותה של המתלוננת בתיק שלפנינו ניתן להתרשם כי בעקבות מעשיו של הנאשם כפי שהם מתוארים בכתב האישום, חייה של המתלוננת השתנו מן הקצה עד הקצה, היא חייה בפחד בביתה, עד שלא יכלה להמשיך ולהתגורר באותו הבית ונאלצה לעבור עם משפחתה לדירה אחרת. חומרתה היתרה של עבירת ההתפרצות באה לידי ביטוי בעובדה שבעבירות מסוג זה קיים תמיד הפוטנציאל שיושבי הבית יהיו נוכחים בעת הפריצה, דבר המגביר את הסכנה לפגיעה בגופם ובשלומם של אותם נוכחים שעה שביתם נפרץ. במקרה שלפנינו הנאשם פרץ לבית נשוא כתב האישום בתעוזה וללא מורא בשעות הבוקר, וזאת ללא כל חשש שמא שכנים או עוברי אורח יראו אותו מבצע את הפריצה, וללא חשש שקיימת אפשרות לפיה מי מיושבי הבית נוכח בתוך הדירה. בנסיבות אלו לאחר שפרץ הנאשם לדירה, זרע הנאשם אי סדר והרס רב בדירה, וכן גנב מתוך הדירה סכום כסף לא מבוטל של 5000 דולר בשטרות של 100 דולר. בשלב זה משהבין הנאשם כי המשטרה בעקבותיו, החל הנאשם לברוח מהשוטרים, וניסה להימלט עם השלל עד אשר נתפס, כך שבנסיבות מעין אלו לא ניתן לגזור מהתנהגותו של הנאשם סממני חרטה כלשהם, וכך גם לעניין העובדה שהכסף בסופו של יום הוחזר לבעליו, רק בשל העובדה שהנאשם נתפס. זאת ועוד, לאחר שהנאשם נתפס הוא השתולל והתנגד לאיזוקו כך שבנסיבות העניין, לאור התנהגותו של הנאשם, חומרת העבירות, ולאור העובדה שהבחירה בדרך של ביצוע עבירות רכוש איננה זרה לנאשם, ועל אף מאסרים קודמים שריצה ולמרות התנאי בעבירות רכוש התלוי ועומד כנגדו בחר הנאשם לבצע את העבירות בתיק שלפנינו כך שלא מצאתי מקום להקל בעונשו.

אשר על כן, לאור מהות העבירות, ובהתחשב בטיעוני הצדדים לעונש, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

הנני דן את הנאשם למאסר בפועל למשך 21 חודשים.

הנני מנכה מתקופת המאסר את הימים בהם שהה הנאשם במעצר בתיק זה החל מיום 16.6.09 ועד ליום 19.10.09.

הנני מורה על הפעלת המאסר על תנאי בן 9 חודשים התלוי ועומד כנגד הנאשם אשר ניתן בגזר דין בת.פ. 4461/06 של בימ"ש שלום ראשון לציון, באופן מצטבר. סה"כ 30 חודשי מאסר.

הנאשם יירצה את המאסר שהושת עליו בתיק זה במצטבר לכל מאסר שהוא מרצה כעת בתיקים אחרים.