מדינת ישראל נ' אפללו(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

על פי האמור בכתב האישום, בתאריך 12.4.11, בשעת ערב, בסמוך לפיצרייה בעתלית, הסתובב הנאשם בין רכבים וביקש אנשים שילוו לו כסף. משסורב החל לצעוק. בהמשך נכנס לפיצרייה ואיים על הבעלים. לאחר מכן תקף הנאשם את הבעלים של הפיצרייה בכך שזרק לעברו קופת צדקה ואגרטל זכוכית אשר פגע בחזהו והתנפץ על גופו. כמו כן ניסה הנאשם להגיע למכשיר המשמש לחיתוך פיצות. הנאשם אף ניסה להרים כיסא ולהשליכו במקום אולם הוא נבלם. בעקבות מעשיו נגרם נזק בפיצרייה.

משהוצא הנאשם איים על אדם נוסף. הבעלים של הפיצרייה נחבל בעקבות התקיפה.

תחילה כפר הנאשם והחל להישמע הליך הוכחות.

במהלך שמיעת הראיות הוברר כי הנאשם נפצע באירוע ודימם ובהמשך אף התעמת עם אנשי משטרה שהגיעו לעוצרו בהיותו פצוע. מכל מקום, נראה היה ברורות כי הנאשם סובל מליקויים התנהגותיים וחברתיים בלתי מבוטלים.

לאחר הודאתו הופנה הנאשם לבחינת כשירותו הנפשית ולביהמ"ש הוגשו חוות דעת שונות.

לא ניתן להסיק מחוות הדעת, באופן חד משמעי, כי הנאשם איננו כשיר לעמוד לדין אולם ברי כי הנאשם סובל מקשיים רבים ומשמעותיים בתחום הקוגנטיבי, הנפשי, הבריאותי, והחברתי, קשיים אשר כפי הנראה לא מקבלים מענה טיפולי ומביאים את הנאשם לא פעם להתנהגות קיצונית אסוציאלית.

על רקע כל האמור הגיעו הצדדים להסדר טיעון אשר אין ספק כי הוא מקל בצורה משמעותית עם הנאשם נוכח חומרת מעשיו, אולם יש בו איזון של ממש בין מצבו האישי של הנאשם, נסיבותיו האישיות ובין האינטרס הציבורי.

ב"כ הצדדים עתרו לכבד את ההסדר וב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם תוך בקשה להתייחסות רחמנית חריגה כלפי הנאשם.

שקלתי את כלל הנתונים ואת עניינו של הנאשם.

לא ניתן להתעלם ממצבו הקיומי של הנאשם, מנסיבותיו האישיות, מקשייו הבריאותיים הבאים לביטוי בתחומים שונים, אך מנגד קשה שלא להתייחס לעובדה שמצבו של הנאשם מוביל אותו לא פעם להתנהגות תוקפנית אשר יש בה גם לסכן את ביטחון הציבור.

באיזון בין כלל הנתונים שהובאו בפניי, סבור אני כי הסדר הטיעון אשר אליו הגיעו הצדדים הוא סביר בנסיבות העניין ויש מקום לכבדו.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונש כדלקמן:

אני מפעיל מאסר על תנאי בן ששה חודשים מ-ת"פ 2399/07 של ביהמ"ש השלום בחיפה.

אני מפעיל, בחופף, מאסר על תנאי בן ששה חודשים מ-ת"פ 13030-12-09 של ביהמ"ש השלום בחיפה.

בגין העבירות מושא התיק הנוכחי אני מטיל על הנאשם שמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל.

עונשי המאסר על תנאי שהופעלו ועונש המאסר שהוטל ירוצו במצטבר זה לזה.

על הנאשם לרצות אפוא ארבעה עשר חודשי מאסר בפועל שמניינם מיום מעצרו, 12.4.11.

אני מטיל על הנאשם ששה חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.