מדינת ישראל נ' אפודי

החלטה

בתאריך 11.3.13 נגזר דינו של הנאשם לאחר שהורשע בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית.

בהמשך לגזר הדין, להלן החלטתי באשר לעתירת המאשימה להשתת פיצויים לנפגעי העבירה לפי סעיף 77 לחוק העונשין תשל"ז-1977, הקובע כי משהורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה בשל הנזק או הסבל שנגרם לו.

המאשימה עתרה להשתת פיצוי סמלי וב"כ הנאשם טען להימנע מהטלת פיצויים כלל. ב"כ הנאשם טען כי לאור סעיף 77 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) אין אדם זכאי להיפרע פעמיים בשל אותו נזק. משפחת המנוח תפוצה על ידי מבטחו של הנאשם ועל כן הטלת חובת פיצוי תהווה פיצוי כפול.

בתי המשפט נדרשו לשאלת היחס שבין זכותו של נפגע לקבלת פיצוי לפי חוק העונשין לבין זכויותיו לפי הליכים אזרחיים. בית המשפט העליון פסק כי נקיטת הליך אזרחי או הזכות לנקיטת הליך אזרחי אינה שוללת את הפעלת סעיף 77 לחוק העונשין במסגרת ההליך הפלילי.

בפסיקת בית המשפט העליון הודגשה החשיבות בפיצוי נפגע עבירה במסגרת ההליך הפלילי. כפי שנפסק ע"י כבוד הנשיאה ד. בייניש ברע"פ 9727/05 ברנרד גליקסמן נ' מדינת ישראל, כדלקמן:

" מאפייניה ותכליותיה של תרופת הפיצוי הקבועה בסעיף 77 לחוק הם מגוונים, ואינם מייתרים בהכרח את הצורך בהגשת תביעה אזרחית על-ידי נפגע העבירה. לסמכות הפיצוי לפי סעיף 77 תכליות חשובות נוספות, ובהן: מתן סעד מיידי לנפגע מבלי שייאלץ להמתין עד לסיומם של ההליכים האזרחיים בעניינו, אשר עלולים להתמשך על-פני שנים ארוכות; הכרה חברתית בסבלו של הנפגע ושיתופו, במידת מה, בהליך הפלילי המתנהל נגד תוקפו; ואף קיים בו יסוד של היטהרות לעבריין עצמו, שכן חיובו בפיצוי לטובת קורבנו עשוי לתרום לשיקומו (ראו פרשת אסף, בעמ' 465). תכלית נוספת אותה משרת הדיון בפיצוי האזרחי לנפגע אגב הכרעת הדין בנושא הפלילי, הינה העלאת מעמדו של קורבן העבירה בהליך הפלילי, כחלק מהמגמה ההולכת ומתעצמת בעת האחרונה לשלבו בהליך הפלילי ולהכיר בזכויותיו במסגרתו. כך, למשל, מכיר חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 במעמדו של נפגע העבירה כמי שזכאי למידע, ולעיתים להבעת דעה, בפני גורמי התביעה. כן קובע החוק את זכותו של הנפגע להצהיר על כל נזק שנגרם לו כתוצאה מהעבירה, הצהרה המובאת בפני בית המשפט במסגרת הראיות לקביעת העונש. מגמה זו מדגישה את מורכבות מטרותיו של ההליך הפלילי, אשר נועד לשמור ולהגן לא רק על זכויותיו של הנאשם, אלא גם על אלו של הקורבן ".

בת"פ (י-ם) 3034/91 מדינת ישראל נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ נפסק על ידי כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כי הפעלת הסמכות לפי סעיף 77 לחוק העונשין ניצבת בנפרד מן ההליך הפלילי ומטרתה שונה :

"אין סמכות זו שוללת או מייתרת את התביעה האזרחית העשויה לעמוד לניזוק, אלא עניינה לשלב את קורבן העבירה כגורם בהליך הפלילי מתוך ראיה כי הטבת נזקו - ולו באופן חלקי - היא חוליה חשובה ולעיתים הכרחית בתהליך הענישה הראויה והדגשת נורמות ההתנהגות הראויות. אמצעי זה בא להדגיש כי ההליך הפלילי אינו הליך המוגבל רק ליחסים שבין הנאשם לבין הציבור, אלא יש לו השלכה ישירה גם לגורלו של קורבן העבירה ונזקו של הפרט ניצב גם הוא כשיקול במסגרתו."

בתי המשפט קבעו כי יש לעודד את השימוש בהוראת סעיף 77 לחוק העונשין ככל הניתן.

סמכות הפיצוי לפי סעיף 77 הינה סמכות מוגבלת ומותאמת להליך הפלילי ואינה מחייבת הליך של הוכחת הנזק כפי שמקובל בהליך אזרחי, אלא נקבעת לפי התרשמותו והערכתו של בית המשפט לפי נתונים המובאים בפניו.

בע"פ (ת"א)70306/06 יצחק פפרוני נ' מ.י., פסק בית המשפט המחוזי פיצויים במסגרת ההליך הפלילי בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית וקבע כי יש הצדקה לפסיקת פיצויים לטובת נפגעי תאונות דרכים גם אם עומדת להם זכות לתביעה אזרחית כלפי חברת הביטוח.

בע"פ 570/07 חיים בן הרוש נ' מ.י. פסק בית המשפט העליון פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין בעבירה של הריגה בנהיגה.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות כפי שפורטו בגזר הדין הגעתי למסקנה כי יש מקום לפיצוי משפחת הקורבן במסגרת ההליך הפלילי. על הנאשם הושת עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות, עונש הנמצא במדרג הנמוך ביותר של ענישה בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית ולא הושת עליו כלל קנס כספי. בנסיבות אלה יש מקום לאיזון רכיבי הענישה ולפסיקת פיצוי.

כעתירת המאשימה אני פוסקת פיצוי סמלי בסך 15,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתם.

המזכירות תעביר את החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ג, 16 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: