מדינת ישראל נ' אסרף מרים

הכרעת דין

1.נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של אי ציות לרמזור אדום בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

2.עפ"י הנטען בהזמנה לדין וכתב אישום (הדו"ח - ת/1) – בתאריך 16/12/08 שעה 17:40 בערך, נהגה הנאשמת ברכב מ.ר. 8740419 ברח' עזרא פינת רח' הרצל ברחובות ולא צייתה לאור אדום שהיה ברמזור לכיוון נסיעתה.

תגובת הנאשמת לדו"ח היתה: "עברתי באור כתום ולא באדום".

3.בהקראה הנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום וטענה: "עברתי את הצומת ברמזור ירוק, פנינו שמאלה היה מעבר חצייה מישהו התפרץ לכביש באור אדום ועצרנו, ואז הרמזור התחלף לצהוב. השוטר גם לא היה יכול לראות".

4.בישיבת ההוכחות העיד מטעם המאשימה השוטר עורך הדו"ח, הילל מששה עת/1, והנאשמת העידה מטעם ההגנה.

5.בעדותו, חזר עת/1 על האמור בדו"ח והעיד, כי הנאשמת הגיעה לצומת בנסיעה בנתיב השמאלי ואילו העד נהג בניידת משטרה ועמד בנתיב הימני עקב אור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו. הנאשמת הגיעה בנסיעה רצופה ופנתה שמאלה לכיוון רח' הרצל ונכנסה לצומת באור אדום. הנתיב של העד היה לפנייה ימינה וישר, עת/1 פנה שמאלה אף הוא, על מנת לעצור את הנאשמת, וכפי שהעיד: "היא הגיעה מהשמאל ופנתה שמאלה לכיוון רח' ארלוזרוב. בגלל זה השדה ראיה שלי שהיא עברה באדום היה כל כך טוב" (עמ' 1 ש' 24).

6.הנאשמת שבחרה להעיד, סיפרה בעדותה, כי עת/1 לא היה אחריה והכחישה את דבריו בעדותו כי עמד בנתיב הימני. הנאשמת פנתה שמאלה כאשר היא הרכב השני בטור הרכבים שפנו שמאלה. הרמזור הירוק היה קצר, הולך רגל שחצה באדום עיכב אותה בצומת בכתום ואז המשיכה בכתום ונעצרה ע"י עת/1 ברחוב הרצל אחרי הפניה.

בחקירה הנגדית נשאלה באם עברה באור ירוק וענתה "כן". את דבריה לאחר רישום הדו"ח הסבירה כך: "אני אמרתי לו שעברתי בכתום. יש את השותף שלו שיכול להעיד שבכיתי, אולי אמרתי את זה תוך כדי בלבול" (עמ' 3 ש' 13).

7.עד התביעה עשה עליי רושם מהימן ולא ראיתי סיבה לפקפק בעדותו. העד נסע בנתיב הימני, פניו לא היו מועדות לפנות שמאלה, ורק לאחר שהבחין בביצוע העבירה, מצא לנכון לשנות את כיוון נסיעתו ולעקוב אחר הנאשמת ולעצור את רכבה.

הנאשמת הודתה כי אמרה בעת קבלת הדו"ח כי עברה באור כתום.

גרסת הנאשמת תומכת בעדות השוטר ומחזקת את האמון שמצאתי לנכון לתת לדבריו ולאור התרשמותי מעדותו.

על כן אני מעדיפה את גרסת התביעה על פני גרסת הנאשמת וקובעת, כי הנאשמת נכנסה לצומת כאשר האור ברמזור שבכיוון נסיעתה הראה אדום, ובכך ביצעה את העבירה המיוחסת לה

8.כבר נפסק לא פעם, כי בעבירות התעבורה מסוג העבירה הנדונה, ניתן להרשיע הנאשמת על סמך עדותו היחידה של השוטר, שהבחין בביצוע העבירה, אולם זאת בתנאי שאין סתירות בה ואין תמיהות.

ערה אני לעובדה, כי הרשעת הנאשמת במקרה דנן נובעת מעדותו היחידה של עד התביעה, אולם עדות זו מסתייעת הן בתגובתה הספונטנית של הנאשמת בעת רישום הדו"ח והן בעדותה בבית המשפט, על כן ניתן להרשיעה על סמך עדות השוטר בלבד.

9.סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר, המיוחס לנאשמת בכתב האישום. לפיכך אני מרשיעה אותה בעבירה של אי ציות לרמזור אדום בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

ניתנה והודעה היום כ"ו כסלו תשע"ב, 22/12/2011 במעמד הנוכחים.

לאה שלזינגר שמאי, שופטת

גזר דין

הנאשמת הורשעה לאחר שמיעת ראיות בביצוע העבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

מדובר בעבירה של אי ציות לרמזור אדום שהינה עבירה חמורה ומסוכנת.