מדינת ישראל נ' אסעד(עציר)

החלטה

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות הסגת גבול פלילית, פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה ועבירת גניבה. הכל עבירות עפ"י סעיפים 447(א), 407(ב) ו – 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.עפ"י העובדות המפורטות בכתב האישום, ביום 09/11/2010 בשעות הצהריים נכנס המשיב לתוך מרפסת ביתו של אחר, גנב מתוך ארגז המצוי שם ציוד דיג. לאחר מכן התפרץ למחסן תוך שהוא עוקר את מנעול הדלת, נכנס לתוכו וגנב אופני הרים ודיסק חשמלי.

3.אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת קיומה של עילת מעצר. המבקשת טוענת לקיומה של עילת מעצר בגין מסוכנות. המשיב מכחיש באמצעות בא כוחו קיומה של עילה זו וטוען כי מאחר ומדובר בעבירות רכוש, לא מתקיימים המבחנים הקבועים בפסיקה שעניינה תחכום, הפיכת עבירות הרכוש לדרך חיים או התארגנות ביחד עם אחרים.

4.עברו הפלילי של המשיב כולל עבירת רכוש אחת בגין גניבת אבוקדו ממטע חקלאי. המשיב הורשע בגין אותה עבירה , הושת עליו קנס וכן מאסר מותנה של שישה חודשים אשר הינו בר הפעלה גם היום.

5.עוד כולל עברו הפלילי של המשיב עבר מכביד ועשיר בעבירות סמים שונות הכוללות עבירות סחר בסמים, עבירות שימוש, עבירות החזקה שלא לצריכה עצמית. כמו כן, שמעתי את דבריו של המשיב בפניי ועיינתי בדבריו בפני בית המשפט בהליך מתן גזה"ד בעבירת הרכוש הקודמת. מתוך כלל דבריו ניתן להסיק כי המשיב ממשיך בצריכת סמים, ניסיונות גמילה עצמאית שעשה כשלו, אין הוא עובד בעבודה מסודרת, אין הוא מתגורר במקום מסודר והוא נדרש לממן את צריכת הסמים.

6.הצירוף של צריכת סמים יחד עם עבירות רכוש מקים לטעמי עילת מסוכנות. עילת המסוכנות קמה משני טעמים. האחד, הצורך בהשגת כסף לסם והעובדה כי קיימות ראיות לכאורה כי המשיב בחר ולו פעמיים לממן את הוצאותיו בדרך של פגיעה ברכושו של אחר. טעם נוסף הינו העובדה כי מי אשר צורך סמים וכדברי המשיב בפניי אף בחקירתו הראשונה היה במצב לא שפוי. היכולת של ביהמ"ש לתת אמון בשחרור ובעמידה בתנאי השחרור מופחתת.

7.אין להתעלם מכך כי לא מדובר במי אשר לו עבר מכביד בעבירות רכוש. לא ניתן לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה כי המשיב אימץ לעצמו דרך חיים של עבירות רכוש. יש בכך כדי להוות משקל משמעותי לעניין עוצמתה של עילת המסוכנות אך אין בכך כדי לקבוע כי לא קיימת עילת מסוכנות.

8.נוכח האמור לעיל, הנני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה וקיימת עילת מסוכנות ולפיכך, קיימת עילת מעצר. מצוות המחוקק לבחון חלופת מעצר ונכון הדבר במיוחד כאשר קיימות שאלות לגבי עוצמת עילת המסוכנות. החלופה שהוצעה בפניי, שחרור לבית הוריו אין בה די בשלב זה כדי להוות חלופה ראויה ויש לבחון אותה בחינה מקיפה יותר על ידי שירות המבחן. אעיר לעניין זה דבריו של המשיב כי אין לו מקום מגורים כי אותה חלופה גם לא אפשרה לו בעבר לגור אצלם ומצבם של הוריו.

9.נוכח האמור לעיל, הנני מורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

נקבע לדיון נוסף ליום 16/12/2010 שעה 09:30.

המזכירות תזמן את המשיב באמצעות שב"ס.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה באמצעות הפקס לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום י"ח כסלו תשע"א, 25/11/2010 במעמד הנוכחים.

שושנה פיינסוד-כהן, שופטת

הוקלד על ידי: סימה כהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: