מדינת ישראל נ' אסיאלוב

החלטה

1.המבקש הורשע עפ"י הודאתו בכך שקשר קשר עם אחר לביצוע פשע, וכן ביצע שני מעשי שוד בנסיבות מחמירות.

בתאריך 02.11.2011 גזר ביהמ"ש על המבקש עונש מאסר לתקופה בת 18 חודשים (בניכוי ימי מעצרו), מאסר על-תנאי, קנס בסך 2,000 ₪ או חודשיים מאסר וכן פיצוי לשתי המתלוננות בסכום כולל של 6,000 ₪.

ערעורו של המבקש נדחה ע"י ביהמ"ש העליון.

2.בתאריך 11.07.2012 עתר המבקש לביהמ"ש להורות על השבת כספי הפיקדון שהופקד בתיק המעצרים וליתן לו אורכה לתשלום הקנס שהיה אמור להיות משולם עד לתאריך 01.12.2011, ובפועל לא שולם.

ביהמ"ש דחה את בקשתו של המבקש בתאריך 25.07.2012.

יחד עם זאת קבע, כי סכום הפיקדון ייזקף על-חשבון הקנס, ואם קיימת יתרה – היא תושב למבקש.

3.עפ"י נתונים שגויים שנמסרו לביהמ"ש ע"י המרכז לגביית קנסות – סכום הפיקדון שהופקד ע"י המבקש בתיק המעצרים לא עמד על סך 8,000 ₪, אלא עמד על סך 5,000 ₪.

גב' שני חממי מהמרכז לגביית קנסות הודיעה ביום 31.7.2012 כי הקנס עומד על סך 3,149 ₪ (קנס בסך 2,000 ₪ בתוספת ריבית פיגורים והוצאות), וכן ציינה שסכום הפיצוי שטרם שולם עומד על סך 6,167 ₪ (מורכב מסכום הפיצוי ותוספת ריבית פיגורים).

4.ביהמ"ש איפוא הורה כי מסכום הפיקדון יקוזז תשלום הקנס. הפיקדון כאמור עומד על סך 5,000 ₪, ולאור סעיף 77(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 – יש לשלם קודם לכן את הפיצוי, ולפיכך מלוא סכום הפיקדון בסך 5,000 ש"ח היה אמור להיות משולם לשתי המתלוננות בחלקים שווים, באופן שיוותר לנאשם-המבקש לשלם יתרת סכום הפיצוי בסך 1,000 ₪, וכן ריבית פיגורים מיום ביצוע העבירה (26.07.2010) ועד ליום התשלום בפועל.

ב"כ הנאשם מלין על עיכוב העברת התשלום מביהמ"ש למרכז לגביית קנסות, ואני נוטה לבוא לקראת המבקש בעניין זה באופן שמריבית הפיגורים ינוכה סכום של הריבית שנצברה מיום החלטת ביהמ"ש בתאריך 06.08.2012 ועד העברת הכסף מביהמ"ש למרכז לגביית קנסות בתאריך 29.01.2013.

בנוסף, יחויב הנאשם בתשלום סכום הקנס וריבית פיגורים וההוצאות המתלוות לקנס אליו מהיום שבו היה עליו לשלם את הקנס (01.12.2011) ועד לתשלום בפועל.

5. חישובי הריבית ייעשו ע"י המרכז לגביית קנסות והמזכירות תעביר אליהם ההחלטה דנן.

ניתנה היום, ח' ניסן תשע"ג, 19 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: