מדינת ישראל נ' אסדי(עציר)

החלטה

1.בפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996.

2.כנגד המשיב הוגש כתב אישום בבימ"ש זה המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא תעודת בטוח בת תוקף, נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

על פי הנטען בכתב האישום ביום 25.6.11 בשעה 17:45 ו/או בסמוך לכך, נהג המשיב ברכב מסוג פולקסווגן מ.ר. 3855035 (להלן: "הרכב"), בכביש היציאה מחוף אלי אביבי (אכזיב) לכיוון כביש 4.

אותה עת נהג המשיב ברכב כאשר הודע לו כי הוא פסול מנהיגה במסגרת תיק מס'

6572-04-11, בבימ"ש זה על ידי כב' השופט א. קאופמן , אשר הורה ביום 28.4.11 על פסילת רשיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

אותה עת נהג המשיב כאשר אין לו תעודת ביטוח בת תוקף על השימוש ברכב ובהיותו שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים, בכך שבדוגמה של ליטר אויר נשוף שלו נמצא ריכוז אלכוהול של 625 מיקרו גרם.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

4.ב"כ המבקשת ציין בבקשה את הנימוקים המצדיקים מעצרו של המשיב עד תום ההליכים והדגיש כי כנגד המשיב עומד ותלוי בבימ"ש זה כתב אישום לאחר שביום 16.4.11 נתפס נוהג שיכור כאשר רמת האלכוהול בליטר אויר נשוף שמסר הייתה 1170 מיקרוגרם.

לדברי ב"כ המבקשת המשיב נפסל מלנהוג עד תום ההליכים ביום 28.4.11 על ידי כב' השופט קאופמן, החלטה שניתנה בנוכחות המשיב. ואולם למרות זאת , בטרם חלפו חודשיים ממועד ההחלטה נתפס המשיב שוב, כאשר הוא שיכור ברמת אלכוהול של 625 מיקרוגרם, זאת על אף שהוא פסול מנהיגה.

לדברי ב"כ המבקשת הישנות המקרים מצביעה על זלזול בהחלטות ביהמ"ש והמשתמשים בדרך ומכאן שיש מקום להשאיר את המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ביחס לנהיגת המשיב בזמן פסילה.

בעניין החשדות לכאורה לנהיגה בשכרות הצביע ב"כ המשיב על פגמים מהותיים כדבריו, בחומר הראיות לכאורה, על בסיסו נטענה כלפי המשיב טענת השכרות.

ב"כ המשיב התייחס לדוחות הפעולה של השוטרים בנוגע ללוחות הזמנים בהם שהה המשיב עם השוטרים וציין כי מרגע עיכוב המשיב חלפו לכל היותר 14 דקות ולא 15 דקות כמקובל לפני בדיקת הינשוף. בנוסף טען ב"כ המשיב, כי לא נמצא בחומר הראיות אזכור לכך שהשוטרים וידאו עת העבירו את המשיב ביניהם מהעיכוב לבדיקת הינשוף, כי המשיב לא שתה ולא אכל במהלך שהות זו. ב"כ המשיב ציין כי עברו של המשיב אינו פשוט. למשיב אין קשר עם הוריו וביקש כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר בפיקוח מעסיקו, מועדי ענאד, שיפקח עליו בימים ראשון עד חמישי ובסופי השבוע יהיה בפיקוחו של אחיו כמפקח משלים.

5.סמכותו של ביהמ"ש לצוות על מעצרו של משיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מעוגנת בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו 1996.

בהתאם לסעיף הנ"ל יש צורך בקיומם של 3 תנאים מצטברים:

א.קיום ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב.

ב.קיום עילת מעצר.

ג.חלופת מעצר.

א.קיום ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב.