מדינת ישראל נ' אסדי אדהם

גזר דין

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, עקיפה בדרך לא פנויה בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה ונהיגה בלא ביטוח בניגוד לסעיף 2(א) לפק' ביטוח רכב מנועי.

מתברר כי ביום 10.12.10 בסמוך לשעה 10:15 נהג הנאשם ברכב בכביש 85, כאשר הורה לו שוטר לעצור את רכבו לביקורת. הנאשם, האיץ את רכבו ולא שעה להוראות השוטרים, אולם בהמשך עצר את רכבו בשול הדרך, וכאשר עצרה אחריו הניידת, האיץ את רכבו בשנית, ביצע פניית פרסה, בכביש בינעירוני כאשר במקום אי תנועה המפריד בין נתיבי הנסיעה, כך שהוא נוסע כנגד כיוון התנועה, וכאשר כלי רכב מגיעים מולו בנסיעה מהירה כמקובל בכביש זה. הנאשם המשיך בהתנהגות זו לאורך כקילומטר, עד שהגיע לצומת מרומזרת, שם פנה לכיוון דיר אל אסד תוך שהוא חוצה את הצומת בניגוד לאור ברמזור. בכפר המשיך הנאשם בנהיגה פרועה עד אשר נחסמה דרכו, והוא נעצר בידי אנשי המשטרה.

ההתנהגות המתוארת בדוחות הפעולה של השוטרים הינה בקצה העליון של העבירה המיוחסת לנאשם, ודומה כי חסד נעשה עימו משלא יוחסה לו עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה בניגוד סעיף 332 לחוק העונשין.

העבירה של אי ציות להוראות שוטר הפכה לצערי לחיזיון נפוץ ונהגים רבים מעיזים לנסות ולהתחמק משוטר תנועה המורה להם לעצור. סבורני כי ריבוי התנהגות מעין זו מחייב החמרה בענישה, כך שידע נהג כי אם יפעל כך הוא צפוי לעונש כבד, בלא קשר לעבירה המקורית שביצע, ומן ההכרח שייצא מבתי המשפט מסר ברור, תקיף וחד משמעי: נהג אשר נמלט משוטרים, דינו מאסר.

סבורני כי הדבר מתחייב לצורך הגנה על הציבור. מעבר לפריקת העול והזלזול בחוק שמפגין נהג כזה, הרי הוא יוצר סיכון ממשי. מרדף משטרתי אחר רכב הוא מסוכן לא רק לנהג ולשוטרים, אלא גם לעוברי אורח תמימים שלא חטאו ודבר אין להם עם המרדף, ועל בתי המשפט להגן עליהם.

במקרה דנן נהג הנאשם בכביש בינעירוני מרכזי כנגד כיוון התנועה כאשר מולו מגיעים נהגים רבים, והוא המשיך ונהג בצורה פרועה ומסוכנת ברחובות הכפר דיר אל אסד, מקום בו סיכן הולכי רגל.

במקרה דומה כבר אמר בית המשפט בית המשפט העליון:

"המשיב חטא בהתנהגות אלימה שאך בדרך נס לא הסתיימה בתוצאה קשה יותר. הוא הפגין זלזול בחוק ובאנשים הממונים על אכיפתו, וגם אפשרות לפגיעה פיסית בשוטרים לא הרתיעה אותו. יותר מכך, המערער נהג ברכבו בפראות, בשעה הומה, בטבורה של עיר, ותוך שהוא מסכן את המשתמשים האחרים בדרך. חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים ואסור לה להשלים עם בריונות ופריקת עול מסוג זה, ומקל וחומר שאין להשלים עם כך כאשר מדובר בתופעה שרבים חוטאים בה..."

ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן.

הנאשם הופנה לשירות המבחן, אשר תיאר אדם נורמטיבי בדרך כלל, סטודנט לסיעוד, שלא הסתבך עד היום בפלילים ואף עברו בתחום התעבורה אינו מכביד. על פי הדברים שמסר הנאשם לקצינת המבחן היה באותו יום בדרך למוסך לעריכת "טסט" לרכב שנרכש בידי אביו זמן קצר קודם לכן, וכאשר הורו לו השוטרים לעצור, נתקף בהלה כי ידע שהוא נוהג בלא רשיון רכב תקף ובלא ביטוח ופעל בלא שיקול דעת.

שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם עונש של שירות למען הציבור, אולם לא מצאתי מקום לקבלת המלצה זו. סבורני כאמור כי מדובר בהתנהגות חמורה ביותר אשר מחייבת ענישה ההולמת את חומרת המעשה והסיכון שנוצר, ובצידה אף מסר מרתיע לכלל הציבור.

מתחם הענישה הראוי בעבירות של אי ציות להוראות שוטר הינו רחב, וינוע בין קנס גבוה כאשר מדובר למשל בוויכוח עם השוטר ואי הצגת מסמכים ועד לעונש מאסר בפועל , לריצוי שלא בעבודות שירות, במקרים החמורים הנושקים לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי חוק העונשין.

המקרה דנן מתקרב לקצה העליון של העבירות, וכאמור לעיל אינו רחוק מעבירה של סיכון חיי אדם. יחד עם זאת, בנסיבות מצאתי לנכון שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, בין השאר לאור המלצות שירות המבחן, אולם סבורני כי מוצדק להטיל עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, וזאת לצד מאסר מותנה ופסילה משמעותית של רשיונו.

אשר על כן, ראיתי לנכון לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל לתקופה של 60 יום.

אני מורה כי עונש מאסר זה ירוצה בעבודות שירות, בעמותת פתחון לב בכרמיאל, כמפורט בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 4.2.13.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 12.3.13 בשעה 8:00 ביחידת עבודות השירות במתחם כלא חרמון. הנאשם רשאי לפנות לממונה בבקשה לדחיית מועד תחילת ריצוי העונש, וההחלטה לפי שיקול דעת הממונה.

הנאשם מוזהר כי הפרת תנאי עבודות השירות תביא להפסקתן באופן מנהלי וריצוי העונש במאסר של ממש.

5 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של אי ציות להוראות שוטר או של נהיגה בזמן פסילה.