מדינת ישראל נ' אנטילי(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של הכשלת שוטר והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית המיוחסות לו בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר דיוני.

נסיבות ביצוע העבירות :

בתאריך 31/1/10 בשעות הבוקר בסמוך למתחם אבו חגאג בסמוך לפסי מסילת הרכבת החזיק הנאשם בתוך גרב 12 מנות של סם מסוג הרואין במשקל כולל של 10.1208 גרם נטו וסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של 1.1224 גרם נטו שלא לצריכה עצמית.

משהבחין הנאשם בחמישה שוטרים שנכחו במקום עת מילאו תפקידם זרק מידו את הגרב לעבר מסילת הרכבת וזאת במטרה להכשיל את השוטרים.

ב"כ המאשימה מבקשת שביהמ"ש יגזור על הנאשם עונש שיכלול רכיב של מאסר לתקופה ממושכת, פסילה וקנס משמעותי.

הסניגור מפנה למכלול נסיבות מקילות כמפורט בטיעוניו ומבקש להסתפק בתקופת מאסר שתחפוף לתקופת מעצרו (מיום 31/1/10 ) ומאסר על תנאי.

כל אחד מב"כ הצדדים מפנה בתורו לפסיקה לשם תמיכה בעמדתו.

שקלתי נסיבות הענין , טיעוני ב’כ הצדדים וכן הפסיקה הרלבנטית.

בשורה של החלטות שיצאו מלפני בית המשפט העליון הובהרה החומרה הגלומה בעבירות הסמים וביחוד עבירות הסמים שלא לצריכה עצמית.

בע"פ 6029/03 מ"י נ' גולן שמאי ואח' פד"י נ"ח (2) 734 סוקר בית המשפט העליון את תהליך ההחמרה בענישה שעבר החוק בגין החומרה הרבה שנמצאה בעבירות אלה וכך אומר שם בית המשפט :

  "...מתוך מודעות להשפעות הקשות של השימוש בסמים על גופו ועל נפשו של המשתמש – בין השאר, יציאתו של אדם ממעגל החיים הרגיל – ועם התגברות השימוש בסם אמר המחוקק להנחות את בתי המשפט להחמיר בעונשים המוטלים על סוחרים בסמים. כך קבע המחוקק - והוסיף וקבע – בצד עבירות הסמים עונשים מרביים האמורים לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע. בתחילה נקבע עונשם המרבי של סוחרי סמים ... לעשר שנות מאסר, ובשנת 1979 הוחמר העונש והועמד על חמש עשרה שנות מאסר. המחוקק לא אמר די, ובשנת 1989 הוסיף והחמיר בעונש בהעמידו אותו על עשרים שנות מאסר. וכהוראת סעיף 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973- כן הוא הדין כיום. ראו ע"פ 4998/95 מדינת ישראל נ' גומז קרדוסו (פרשת קרדוסו [1], בעמ' 787...".

 ביהמ"ש העליון משווה את המלחמה הנדרשת בעברייני הסמים למלחמת ישראל בעמלק ומטעים כי נדרשת ענישה מחמירה גם למי שמחזיקים בסמים שלא לשמוש עצמי ודהיינו ענישה מחמירה זו לא יוחדה רק לסוחרים אלא לכל מי שמשולבים במערך ההפצה לרבות המחזיקים וכך אומר שם ביהמש"ע:

 "... וכנאמר בפרשת קרדוסו (שם, 787):

מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק.

וכפי שלימדנו השופט קדמי בע"פ 966/94 אמזלג נ' מדיינת ישראל (לא פורסם):

נגע הסמים אוכל באוכלוסיה שלנו בכל פה; והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהענשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע.

עונש הולם למחזיקי סמים שלא-לשימוש-עצמי- קרי: למשולבים במערך ההפצה – מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים...". (הדגשה לא במקור).

אומנם במקרה שלפני לא מדובר במי שהפיץ סמים , אך אין ספק שמדובר בכמות שאינה מבוטלת של סמים שלא לצריכה עצמית ויש לשים אל לב גם את האפקט המצטבר של החומרה הנעוצה בסוגי הסמים – הרואין הידוע גם כסם המוות וקוקאין.