מדינת ישראל נ' אנגדה(עציר)

החלטה

ההליך

1.בקשה למעצר המשיבעד תום ההליכים  לפי  סעיף 21  לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו– 1996(להלן:"החוק"). 

2.כתב האישום מייחס  למשיב (יליד 22.2.1989 )  פציעה שהיא עבירה לפי סעיף 334 לחוק העונשין התשל"ז 1977( להלן: "חוק העונשין")  תקיפה הגורמת חבלה שהיא עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, ואיומים לפי סעיף 192  לחוק העונשין.

3.לפי עובדות האישום ביום 14.8.10 בשעה 19:00  או בסמוך לכך שיחקו הנאשם ואחר( מאור) בכדור שהגיע למתלונן הראשון ( בוכמן) שבעט בו. בהמשך לאמור רץ הנאשם למתלונן וצעק לעברו:"אני יהרוג אותך מי אתה" והיכה אותו במכות אגרוף בפניו בפיו ובראשו. בהמשך לאמור, ולאחר שהפסיק להכות את המתלונן צעק שהוא"יהרוג את כולם" והכה את המתלונן במכות אגרוף בפניו ונגח בראשו. בהמשך לאמור משניסה חברו של המתלונן(בלנסקי) להרגיע את הנאשם, ואף אמר שיקנה לו כדור נגח הנאשם גם בו והוא הגיש תלונה מצידו (יכונה להלן גם המתלונן השני)  . כתוצאה מהמעשים נפצע בלנסקי בראשו בכך שנגרם לו חתך באיזור הגבה מימין והוא נזקק לתפרים בבית חולים ולמתלונן בוכמן נגרמו המטומה בעפעף תחתון של עין שמאל, נפיחות ם רגישות בקרקפת משמאל, עם המטומה בגודל 3 ס"מ, נפיחות בשפה תחתונה מימין, סימני שפשוף בזרוע שמאל בחלק אחורי באורך 8 ס"מ

4.הבקשה מציינת שלמשיב עבר פלילי בעבירות סמים, סכין התפרצות לדירה ותגרה. חרף גילו ככר ריצה עונש מאסר ממושך  של  10 חודשים בפועל ותלוים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי האחד ל12 חודשים לעבירות אלימות מסוג פשע והאחר בן 6 חודשים על עבירת אלימות מסוג עוון.עילת המעצר המיוחסת היא מסוכנות

הטענות והמחלוקת

5.ב"כ המבקשת טענה כי קמה עילה למעצר עד תום ההליכים .לדידה המדובר באירוע שבו התפתחה אלימות חמורה מצד המשיב כלפי מי שלא הייתה לו עימם הכרות מוקדמת  . לדידה המשיב היה היוזם והתוקף העיקרי שגרם לפציעת המתלוננים כמפורט באישום ונתמך בראיות שבתיק החקירה  .לטעמה הודעות התומכות באישום אותנטיות קוהרנטיות ומתארות אותה סיטואציה  וחקירתן הנוספת של המתלוננים חזיקה את טענתם שהגנו על עצמם כשהמשיב נפגע ועל כך אין מחלוקת. היא בין היתר טענה לסתירות דווקא בהודעת המשיב שבעטיה אין ליתן בו אמון .היא התייחסה לכך שבאירוע היה מעורב נוסף ששוחרר נוכח הבדל רלבנטי לדידה בינו לבין המשיב כי חלקו קטן יותר, הוא ללא עבר פלילי זהה אלא בגין היעדרות משירות.

6.ב"כ המשיב לא חלקה על קיומן של  ראיות לכאורה אלא שלטענתה שעוצמתן נמוכה וראוי לבחון חלופת מעצר מסיבות שפרטה לעיל ובין היתר נסיבות פרוץ האירוע שהיו לטענתה כדור שהועף ומשקפים של המשיב כמו גם חולצתו ,ציינה שגם המשיב עצמו הוכה אף אם יש טענה של הגנה עצמית יש לשחרר לחלופת מעצר..

הכרעה ודיון

7.בנסיבות מצאתי להזמין תסקיר משירות המבחן, ולהורות על מעצרו עד הגעת התסקיר.

להלן אפרט את טעמי

8.סמכות המעצר עד לתום הליכים , מותנית גם בהתקיימות שלשה תנאים מצטברים: 1. ראיות לכאורה להוכחת האשמה 2. קיום עילת מעצר 3. העדר חלופת מעצר  וכלי עזר לבחינת החלופה הוא במקרים המתאימים תסקיר שירות המבחן .

ראיות לכאורה

9.כאמור אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה אלא על עוצמתן, ומשבחנתי את חומר הראיות אכן הסתברה תשתית מספקת של ראיות לכאורה,שדי בה לשלב זה, שיש בה לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיב    בעבירות אף אם במקום התפתחה תגרה

10.התשתית עולה בעיקרה ,בלי למצות ,מהראיות הבאות שכוללת לא רק את הודעות המעורבים בתגרה אלא גם של עדה נוספת:

א.הודעות המתלוננים : הודעת המתלונן ברמן: אני תתי בעיטה לכדור והוא עף לכיוון הים , הבחור האתיופי בא אלי וקילל אותי והחל לתת לי מכות, ונתן לי אגרופים בפנים, בפה ובראש וגם נתן לי נגיחה עם הראש לפנים.( עמוד 2 להודעת אלכסנדר ברמן מיום 14.8.10)

ב. למשל  הודעת הגברת גלינקין בה מתואר בין היתר :"לבוריס האתיופי נגח בראש של

בוריס ופתח לו את הגבה שבוריס בה לפהריד ( ע1 מול שורה 11 להודעתה מיום 24.8.10