מדינת ישראל נ' אמרז'וייב(עציר) ואח'

החלטה

1.המדובר בבקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים.

ע"פ כתב האישום, בתאריך 14.11.13 התפרצו הנאשמים בצוותא חדא לבית באור עקיבא בכוונה לבצע גניבה. באותן נסיבות נגנבו מבית המתלונן טבעת זהב, דרכון, כרטיס אשראי, עגיל ושרשרת. משנתפסו הנאשמים בחדרה בתוך רכב, נמצא סכין בחזקתם וכן החזיקו בכפפות ומברג ששימשו אותם לצורך פריצה.

משנעצרו החל הנאשם 3 לברוח מהמקום. הנאשם 1 , למרות שחתם על כתב ערובה שישאר בתנאי מעצר בית, הפר תנאים אלה ויצא מביתו.

2.למעשה ב"כ המשיבים אינם חולקים על קיום ראיות לכאורה אך טוענים לכרסום ממשי בראיות.

לטענת ב"כ המשיב 1 אכן נתפס ברכב בו היה, דרכון, סכין ועגיל או חלק מהרכוש שנגנב אך על המשיב 1 עצמו לא נתפס דבר ואין כל ממצא הקושר אותו לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ב"כ המשיב 1 אכן מאשר כי קימת חזקה תכופה אך אין ממצאים פורנזים על הדרכון והסכין. גם אם הנאשם 1 שמר על זכות השתיקה, הרי אין בכך כדי ליצור יש מאיין.

באשר להפרת הוראה חוקית, נטען שאכן הוא חתם על כתב ערובה, אך סבר שהוא חותם על שחרור ללא ערובה או תנאי.

לדברי ב"כ המשיב 1, אין עילת מעצר וגם אם קיימת היא עילה "חלשה" וקיים כרסום משמעותי בראיות.

3.לטענת ב"כ המשיב 2 אכן מדובר בחזקה תכופה אך לא די בכך, לטענתה, כאשר יש מספר מעורבים אשר לא ברור חלקו של כל אחד מהו. כן היא מעלה טענות לגבי כך שהמבקשת לא ביצעה בדיקת איכון למכשיר הסלולרי תוך בדיקת טענת האליבי.

מכל מקום, נטען שעצם העובדה שהמשיב 2 שמר על זכות השתיקה אין בכך כדי לחזק מה שאין. אכן הנאשם היה ברכב אך במקום בו ישב נתפסה רק שרשרת קרועה. הדרכון נתפס מתחת לכסא הנוסע והסכין מתחת לכסא קדמי כאשר ברכב 4 נוסעים.

לדבריה, יש כרסום משמעותי בראיות ומכל מקום, ביקשה לשחררו בתנאי מעצר בית.

4.ב"כ המשיב 3 בטיעוניו , מציין כי למשיב 3 אין עבר פלילי, אין ראיות הקושרות אותו לביצוע העבירה ובסופו של דבר מתבקש ביהמ"ש לשחררו לחלופה.

5.ב"כ המבקשת, בטיעוניו, מפנה, לעניין הראיות, לדו"ח הפעולה של השוטרים ולשאר הראיות וכן מדגיש את העובדה שמשיבים 1 ו- 2 שמרו על זכות השתיקה. כן הוא מדגיש את חומרת העבירה והעבר הפלילי של חלק מהמשיבים. בסופו של דבר, הוא עותר להורות על מעצר המשיבים עד תום ההליכים המשטיים.

6.כבר מיד אציין שאכן יש בראיות כדי להוות ראיות לכאורה אשר אם יוכחו יהיה בהם כדי להביא להרשעת הנאשמים.

כפי שגם ניתן להבין מדברי ב"כ המשיבים, הרי אינם חולקים על קיום ראיות לכאורה אלא טוענים לחולשה בראיות או לכרסום בראיות.

בשלב זה של דיון במעצר עד תום ההליכים, ביהמ"ש בודק את הפוטנציאל ההוכחתי של חומר החקירה והאם קיימת תשתית לכאורית להוכחת אשמת המשיבים.

אציין שבדו"ח הפעולה של השוטר מאיר חדד יש כדי לבסס תשתית ראייתית ברמה מספקת. השוטר מציין שהבחין ממרחק קצר, עת שהתקרב לרכב בו היו המשיבים, כי הדלת נפתחת ונזרק משהו והשוטר שהיה עימו ירד מהרכב והבחין בכפפה מקופלת ובתוכה מברג. בהמשך, לאחר שהרכב נעצר, נעשה חיפוש ברכב ונתפס רכוש וכן דרכון השייך לאדם שדירתו נפרצה וכן סכין ורכוש נוסף.

אין ספק שדי בכך שנתפס ברכב רכוש אשר נגנב מהדירה של המתלונן ובכלל זה דרכונו כדי להצדיק קביעה חד משמעית לגבי קיום ראיות לכאורה להוכחת האשמה של יושבי הרכב לפחות באשר לגניבה בצוותא, התפרצות ועבירות נוספות. אין גם ספק שמדובר ב"חזקה תכופה" אשר גם בגין קיומה של חזקה כזו יש כדי להצדיק קביעה באשר לקיום ראיות לכאורה.

גם במזכרו של אלי ניסנוב יש כדי לחזק את הראיות באופן משמעותי ואם נוסיף לכך את שתיקת המשיבים 1 ו – 2 בחקירה, הרי המשמעות היא ברורה.