מדינת ישראל נ' אמיר שרעבי

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 15.5.12, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לאור אדום ברמזור (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 30.4.13, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העידה המתנדבת מרים נגר, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם והוגשו תמונות של המקום, שסומנו נ/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 15.5.12, בסמוך לשעה 19:40, נהג הנאשם ברכב בגבעת שמואל, ברחוב מבצע קדש ובהגיעו לצומת עם רחוב בן גוריון, נצפה על ידי העדה כאשר הוא פונה שמאלה, מבלי לציית לאור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו.

העדה הורתה לנאשם לעצור את הרכב ורשמה מפיו את הדברים הבאים:" חסם לי את הדרך ולא יכולתי לנסוע פתחתי נתיב אחר. נתקעתי באמצע הצומת. אני עובדת ואני אגיש תלונה עליך. אני עובדת עם פניות הציבור".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך נכנס לצומת, כאשר בכיוון נסיעתו דולק אור ירוק ברמזור. לדבריו, כאשר הגיע לאמצע הצומת, היו כלי רכב שלא אפשרו לו להמשיך בנסיעה והוא סטה ימינה על מנת להמשיך ולפנות שמאלה. לטענת הנאשם, העדה לא יכלה לראות כל זאת, בשל אוטובוס שעמד לצידו. עוד טען הנאשם, כי ממקום עמידתה, לא יכלה העדה לראות את קו העצירה בכיוון נסיעתו.

הנאשם לא הביא לעדות את אשתו, שהייתה עמו ברכב.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, לא ציינה עדת התביעה עובדות מהותיות כגון: הרחוב בו נסע הנאשם, לאיזה צומת הגיע, כיווני נסיעה, באיזה מרחק היה רכב הנאשם מקו העצירה, עת התחלף הרמזור בכיוון נסיעתו לאדום. בנסיבות אלה, אין די בעובדות שצויינו בכתב האישום כדי לבסס הרשעת הנאשם.

הנאשם עמד על גרסתו, עדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין ולא מצאתי לנכון לזקוף לחובתו המנעותו מלהביא לעדות את אשתו.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, כ"א סיון תשע"ג, 30 מאי 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: