מדינת ישראל נ' אמיר ואח'

החלטה

מורה על מינוי הסנגוריה הציבורית לייצג את חשוד 2.

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"א, 20/07/2011 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

ב"כ המבקשת:

לאחר שהוזהר כי עליו לומר את האמת, שאם לא כן יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק:

חוזר על בקשתי, מציג תיק חקירה בפני ביהמ"ש. כן מפנה להצהרת התובע לפי סעיף 17ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996.

החלטה

1.לפני בקשה להארכת מעצרם של החשודים מכוח סעיף 17ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 [להלן: החוק"].

2.חשוד 1 נעצר לראשונה ביום 16.07.11, חשוד 2 נעצר לראשונה ביום 19.07.11 שעה 13:55 , ומעצרם הוארך עד היום.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשודים ובאי-כוחם, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של חשוד 1 עד למחר, ושחרור בהסכמה של חשוד 2.

4.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשודים, וכן הצהרת תובע לפי סעיף 17ד' לחוק.

5.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשודים חשד בדבר ביצוע עבירות של איומים, השגת גבול, היזק לרכוש במזיד ותקיפה על ידי שניים או יותר.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה, ובכלל זה את חומר החקירה, שוכנעתי כי מתקיימים התנאים שבסעיף 17ד' לחוק, היינו כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו של החשוד 1 עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו, בשים לב לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר בשל מסוכנות ולאחר שמצאתי כי קיים יסוד סביר לחשש כי החשודים יסכנו את בטחונו של אדם ו/או הציבור ולאור החשש להתחמקות מההליך.

7.לנוכח ה המסוכנות האמורה, לא מצאתי להעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר, וכן לנוכח הסכמת הצדדים

8.אשר לאורך תקופת המעצר המבוקשת, אני סבור כי לאור היקף חומר החקירה שבתיק אין הצדקה להארכת מעצר של 1 ימים כמבוקש באשר לחשוד 1

9.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד 1 עד ליום 22.07.11 עד השעה 12:00.

10.אני מורה על שחרורו של חשוד 2 בתנאי מעצר בית בכתובת 699/4 באילת, וחתימה על ערבות עצמית וצד ג' של האם – ליאורה זנטי, בסך 5,000 ₪ כל אחת.

11.שב"ס יאפשרו שתי שיחות טלפון לחשוד 1, וכן בדיקת רופא על פי שיקול דעת שב"ס ובהתאם להנחיותיו.

12.תיק החקירה מושב לחוקר.

13.צווים נחתמים בד בבד.