מדינת ישראל נ' אמונה(אסיר)

בפני

שופט חגי טרסי

הכרעת דין

כתב האישום

כתב האישום שהוגש נגד הנאשם מייחס לו ניסיון להחדיר כמות נכבדת של סם מסוכן מסוג הרואין אל בין כתליו של כלא השרון, בו הוחזק כאסיר. על פי עובדות כתב האישום, עובר ליום 26.8.09 פנה הנאשם אל אסיר אחר בכלא השרון, המכונה ת.ע. (להלן: "הסוכן"), אשר שימש כסוכן משטרתי בפרשה זו, וביקש ממנו כי יחדיר עבורו סמים לכלא. בתמורה לכך התחייב הנאשם לספק לסוכן טלכרדים וסיגריות. השניים סיכמו כי עודאי, אחיו של הנאשם, ימסור את הסמים לאדם בשם "רמי", סוכן משטרה נוסף, אותו הציג הסוכן כגיסו, ואילו רמי יעביר את הסמים לאשתו של הסוכן, על מנת שזו תכניסם לכלא בעת מפגש התייחדות עימו. בנוסף סיכמו כי לאחר החדרת הסמים לכלא ייפגשו במרפאת הכלא, שם יעביר הסוכן את הסמים לנאשם, ויקבל ממנו את התמורה המוסכמת.

בעקבות הסכמות אלה, הטמין אדם כלשהו מטעמו של הנאשם סם מסוכן מסוג הרואין, במשקל 13.32 גרם נטו, בתוך קופסת קפה, אותה הכניס לשקית ובה בגדים. הנאשם הורה לעודאי למסור את השקית לידי רמי והפגישה בין השניים תואמה ליום 26.8.09 בשעה 16:30 בצומת מגידו. באותו יום, בשעות אחר הצהריים, משנודע לנאשם כי עודאי מתעכב בעבודתו ולא יגיע למפגש עם רמי בזמן, התקשר הנאשם אל אחיו מוחמד והורה לו למסור את השקית לרמי. מוחמד ורמי קבעו להיפגש בצומת מגידו בשעה 18:30, ובסמוך לשעה 19:00 הגיע מוחמד למקום המפגש ומסר לרמי את השקית ובה הסמים. בגין מעשים אלה מיוחסות לנאשם עבירות של קשירת קשר לפשע - עבירה על סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), החזקת סם שלא לשימוש עצמי – עבירה על סעיף 7(א) וסעיף 8 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973 (להלן: "הפקודה") וניסיון לעסקה אחרת בסם – עבירה על סעיף 13 לפקודה ביחד עם סעיף 25 לחוק.

בישיבת המענה, כפר הנאשם בכך שביקש מהסוכן כי יחדיר עבורו סמים לבית הכלא. הוא אישר אמנם כי לבקשתו החזיקו אחיו שקית ובה ציוד השייך לסוכן, ואף מסרו את אותה שקית לידיו של רמי, על מנת שתועבר לסוכן במהלך מפגש ההתייחדות עם אשתו, אך הכחיש את הטענה כי ידע על כך שבשקית הוחזקו סמים וממילא את הטענה כי היה מעורב בתוכנית להחדיר בדרך זו סמים אל תוך הכלא. אקדים את המאוחר ואבהיר כי הנאשם טוען, בקליפת אגוז, כי הסוכן ביקש ממנו, מספר חודשים קודם לכן, לאכסן עבורו את השקית, ולמסור אותה לידיו באמצעות מי מטעמו כשיזדקק לציוד האישי שבה.

אציין כבר עתה כי לאחר ששמעתי את המסכת הראייתית כולה, לא נותר בי כל ספק כי הנאשם ידע היטב מה מכילה השקית וכי נטל חלק פעיל ודומיננטי במיזם להחדרת הסמים לכלא. בהתחשב בעברו המפוקפק של הסוכן ובטובות ההנאה שקיבל, כפי שיפורט מייד בהרחבה, נדרשת אמנם בדיקה קפדנית וחשדנית של דבריו, אך לנוכח החיזוקים המשמעותיים שהוצגו בפני ולאור גרסת הנאשם, בה לא ניתן לתת כל אמון, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר כי עובדות כתב האישום משקפות נכונה את השתלשלות העניינים בפרשה זו. לפיכך, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירות הנובעות מהשתלשלות זו. להלן יובאו נימוקי.

עדות הסוכן:

ראש וראשון לעדי התביעה בפרשה זו הנו הסוכן, שהיה בתקופה הרלבנטית אסיר בכלא השרון והכיר את הנאשם על רקע שהות משותפת באותו אגף בכלא. לדברי הסוכן, אשר לא נסתרו, עד לפרשה בה עסקינן, שררו ביניהם יחסים טובים, במסגרתם אף לווה מהנאשם טלכרדים וסיגריות, ובוודאי שלא היו מסוכסכים. לדברי הסוכן, החלה הפרשה מתגלגלת, עת פנה אליו הנאשם ושאל האם הוא יכול להחדיר עבורו סמים לכלא, באמצעות מפגשי ההתייחדות. הסוכן העריך בעדותו כי הנאשם פנה דווקא אליו בבקשה זו מאחר ושמע על "קומבינות" דומות שביצע הסוכן כשהוחזק בכלא אשמורת. במענה לפניית הנאשם, ביקש הסוכן שהות לחשוב על ההצעה, ואז יצר קשר עם קצין המודיעין של בית הסוהר, שקישר אותו עם קצין המודיעין של יחידת דרור, אמיר גיגי (להלן: "גיגי").

במסגרת הקשר עם גיגי, חתם הסוכן על הסכם ההפעלה ת/16, בו התחייב לשמש כמקור סוכן חשאי (להלן: "מס"ח") ובמסגרת זו לסייע לשב"ס בביצוע עסקת סמים מבוימת עם הנאשם. בתמורה לכך הובטח לו גמול כספי בסך 2000 ₪, וכן המלצת מחלקת המודיעין בשב"ס לאפשר יציאתו לחופשות, תוך שהובהר לו במפורש כי שב"ס הינו גורם ממליץ בלבד ולא גורם מאשר (ראו סעיף 10 להסכם ת/16). יצוין, כי לדברי הסוכן, הוא אכן קיבל את הגמול הכספי שהובטח לו, אך לא זכה לצאת לחופשות, בשל הסיכון שהיה כרוך בכך, על רקע עבודות דיבוב שביצע עבור המשטרה במהלך מאסרו.

על פי הנחייתו של גיגי, הודיע הסוכן לנאשם כי הוא מוכן להכניס עבורו את הסמים לכלא. תחילה התנהלה התקשורת בין השניים פנים אל פנים, ובהמשך, לאחר שהסוכן הועבר לאגף אחר, המשיכו לשוחח באמצעות צ'אטים טלפוניים מתוך בית הסוהר. במסגרת השיחות שקיימו סוכם כי הסמים יועברו על ידי עודאי, אחיו של הנאשם, לידי גיסו של הסוכן, אשר ימסור אותם לאשת הסוכן, שתחדירם אל הכלא במסגרת מפגש ההתייחדות החודשי. כמו כן סוכם בשיחת טלפון בין השניים, כי יעמידו פני חולים במועד מוסכם ואז יפגשו במרפאת הכלא, שם ימסור הסוכן את הסמים לנאשם ויקבל בתמורה טלכרדים וסיגריות. הסוכן שוחח טלפונית גם עם עודאי עצמו, ותיאם עמו את המפגש עם הגיס. במקביל, תכנן גיגי את המבצע, אשר אף יושם בסופו של דבר בהצלחה, במהלכו התחזה סוהר מיחידת דרור לגיסו של הסוכן וקיבל מידי אחד מאחיו של הנאשם את השקית ובה הסם. הסוכן עודכן על ידי גיגי בפרטי התוכנית ופעל בהתאם להנחיותיו.

במסגרת עדותו שלל הסוכן את הטענה כי בחודשים שקדמו למועד תפיסת הסמים הופסקו מפגשי ההתייחדות שלו. לדבריו, התקיימו מפגשים אלה באופן רציף, ולמעשה טען כי אחת הסיבות לכך שפנה מלכתחילה לקצין המודיעין היה החשש כי אם לא ידווח על פניית הנאשם בנושא הסמים, יביא הדבר לפגיעה במפגשי ההתייחדות (ראו עמ' 11 ש' 6-8 וכן עמ' 10 ש' 6-8 לפרוטוקול). כמו כן ציין, על מנת להדגיש את חוסר ההיגיון שבגרסת הנאשם, כי ניתן להכניס בגדים לכלא במסגרת הביקורים הסדירים הנערכים אחת לשבועיים, ובלבד שמוגשת בקשה מתאימה מראש, הזוכה לאישור מנהל הכלא, וכן כי אילו היה זקוק לפריט כלשהו מאשתו הייתה זו יכולה להביאו ישירות להתייחדות ולא היה צורך באכסונו קודם בבית הנאשם (עמ' 11 ש' 26 – עמ' 12 ש' 6, עמ' 13 ש' 17-20). עוד הכחיש הסוכן את הטענה כי הוא נוהג דרך קבע להשתמש בסמים, והציג כראיה את פלט בדיקות השתן ת/17, ממנו עולה כי על אף שבמהלך תקופות מאסרו, בין השנים 2002 ועד 2009, נלקחו ממנו עשרות פעמים בדיקות שתן, נמצאו רק שתי בדיקות חיוביות. לעניינן של שתי בדיקות אלה אשוב מייד, אך התמונה הכוללת העולה מהמסמך הינה אכן של אדם אשר אינו עושה שימוש קבוע בסמים.

במסגרת חקירתו הנגדית של הסוכן, לא טרח הסנגור המלומד להצביע על סתירות, פרכות או קשיים לוגיים בגרסתו המפורטת של הסוכן, אלא ביקש להצביע על מכלול נתוניו האישיים של הסוכן ועל התנהלותו בעבר בהקשרים שונים, על מנת לשכנע כי לא ניתן לתת בדבריו כל אמון. אכן, מתקיימות במקרה זה נסיבות בעלות משקל של ממש, המעידות על ההכרח לנהוג בזהירות רבה בעדותו של הסוכן, ולבחון היטב את החיזוקים שהובאו לה ואת השתלבותה במכלול הראיות, בטרם יוחלט אם ניתן לתת בה אמון. מסקנה זו מתחייבת לנוכח עברו הפלילי של הסוכן, הפעולות שביצע בעבר להחדרת סמים לכלא, התנהגותו המניפולטיבית בהקשרים שונים וטובות ההנאה שהפיק מההסכם שנחתם עמו. ארחיב מעט באשר לכל אחד מנושאים אלה.

ראשית, אציין כי עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הסוכן - ת/18 - מגלה כי מדובר בעבריין בעל עבר פלילי מכביד ביותר, בעיקר בעבירות רכוש ואלימות. עבירות ראשונות ביצע עוד בהיותו קטין, וגם כשהתבגר המשיך להסתבך, פעם אחר פעם, בביצוע עבירות חמורות, אשר הובילו אותו בסופו של דבר לריצוי תקופות מאסר ממושכות בין כתלי הכלא. בין השנים 2002 ל- 2005 ריצה תקופת מאסר ראשונה בגין שני מקרים של שוד מזוין, שתי עבירות של סחיטה באיומים, החזקת נשק ועבירות רכוש ואלימות נוספות. במהלך שנת 2006 נעצר בשנית ובהמשך נדון פעם נוספת למאסר ממושך, הפעם בשל מעורבותו בשני מקרים נוספים של שוד, אשר בוצעו בהיותו מזוין בנשק חם. ממאסר זה שוחרר רק בתחילת 2011, חודשים אחדים עובר לעדותו בפני. עוד יש לציין, כי במהלך השנים הורשע הסוכן, בין היתר, גם בעבירות בעלות יסודות מובהקים של מרמה כגון עדויות סותרות, ניסיון לקבלת דבר במרמה ותחבולה בשימוש במתקן בזק.

קושי שני במתן אמון בעדות הסוכן נובע מהעובדה כי על פי עדותו שלו, פעל הוא בעבר מספר פעמים להחדרת סמים וחומרים אחרים במסגרת מאסרו, וזאת ללא כל קשר לנאשם. בהקשר זה אישר הסוכן כי בעת שהוחזק במאסר בכלא אשמורת, במהלך תקופת המאסר הראשונה שהושתה עליו, הוא שילם לאסיר אחר שיצא לחופשה, על מנת שיביא עמו סמים בשובו אל הכלא, ולאחר מכן מכר את אותם סמים לאסירים אחרים (עמ' 20 ש' 23 – עמ' 21 ש' 2). עוד ציין כי בשני מועדים שונים, במהלך שנת 2007, פעם אחת בהיותו עדיין בסטאטוס של עצור ופעם נוספת בהיותו אסיר, פעל באופן דומה על מנת להחדיר אל בין כתלי הכלא כדורי "ויאגרה מזויפת" (עמ' 17 ש' 3-4). נתונים אלה מעידים על כך שהסוכן לא היה זקוק כלל לנאשם על מנת ליזום החדרת סמים לכלא וכי היה בעל ניסיון רב בתחום עיסוק זה.

יתרה מכך, דבריו בנוגע לאותם כדורי ויאגרה מזויפים, מקימים קושי נוסף במתן אמון בגרסתו, שכן מסתבר כי אותם כדורים נועדו לביצוען של מניפולציות חמורות כלפי שב"ס ואף כלפי בתי המשפט שדנו בעניינו. לטענת הסוכן, נועדו אותם כדורים לאפשר לו להיכשל בבדיקות השתן וליצור מצג שווא של שימוש בסמים, על מנת לפתוח בפניו את האפשרות להישלח לחלופת מעצר בקהילה טיפולית ולחלופין, לאחר שנגזר דינו, לזכות בשחרור מוקדם בתנאי טיפול במוסד גמילה (עמ' 17 ש' 13-25). כך גם מסביר הסוכן את אותן שתי בדיקות שתן חיוביות מהתאריכים 15.1.07 ו- 23.10.07, שהוזכרו לעיל.

בדבריו אלה מאשר הסוכן למעשה כי על מנת לזכות ברווחים משמעותיים, כגון שחרור ממעצר או שחרור מוקדם ממאסר, נכון הוא להטעות, לשקר ולהציג מצגי שווא בפני שב"ס ובפני בתי המשפט וועדות השחרורים. מדבריו אף עולה כי מעשי מרמה אלה צלחו בידו וכי כיום הוא משוחרר שחרור מוקדם ומקבל טיפול גמילה מסמים, על אף שלמעשה אינו נרקומן (עמ' 17 ש' 25 – עמ' 18 ש' 12). הסוכן מיהר אמנם להסביר כי בעבר הרחוק "נגע בגראס", ובמובן זה הוא סובל "מבעיית סמים", אך ברי כי הסבר זה אינו משכנע ואינו מקהה את העוקץ מהתנהלותו המניפולטיבית של הסוכן.

קושי רביעי ואחרון נובע ממעמדו של העד כסוכן, אשר פעל למען קבלת טובות הנאה כספיות ואחרות. כאמור, זכה הסוכן לגמול כספי בסך 2,000 ₪ בגין הפללת הנאשם וכן להבטחה כי שב"ס ימליץ על יציאתו לחופשות, הבטחה שלא הביאה לבסוף ליציאתו בפועל. המדובר במצב המחייב מעצם טיבו בחינה זהירה וקפדנית של העדות, על מנת לוודא כי הסוכן לא סיבך את הנאשם על לא עוול בכפו, רק על מנת לזכות באותן טובות הנאה. יחד עם זאת, יש להבהיר כי אין מדובר בעדותו של "עד מדינה", כמובנו של מונח זה בסעיף 54א' לפקודת הראיות, שכן מדובר במי ששימש סוכן משטרתי מלכתחילה, ולא במי שהפך להיות כזה לאחר שהעבירה בוצעה.

הנה כי כן, המדובר בעבריין רב מעללים, אשר לאורך מרבית העשור האחרון שהה מאחורי סורג ובריח, בין היתר בגין עבירות בעלות יסוד משמעותי של מרמה. לא זו אף זו, הוכיח העד במעשיו את נכונותו לשקר ולרמות, כשהרווח הצפוי לו מכך משמעותי, ובמקרה זה פעל להפללת הנאשם במסגרת הסכם אשר הבטיח לו טובות הנאה ממשיות. בנסיבות אלה ניתן להבין את טענתו המרכזית של הסנגור בסיכומיו, לפיה לא ניתן לתת אמון בעדותו של אדם מעין זה ולבסס עליה הרשעה בפלילים.