מדינת ישראל נ' אמארה

החלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים

רקע

1.זוהי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים הפליליים המתנהלים כנגדו במסגרת ת.פ 10373-02-10. כך לאחר שבכתב האישום שהוגש כנגדו יוחסו לו עבירות של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, תקיפת שוטר, איומים, העלבת עובד ציבור, והחזקת נשק (תחמושת) שלא כדין.

על פי המיוחס וביום 31/1/10, בכפר כנא בשעות הערב, הבחינו השוטרים סלח, אסף וחן במכונית מסוג אאודי, בה ישבו המשיב (בכסא הנהג) ואדם אחר (בכסא ליד). כשהתקרבו השוטרים לרכב הבחין השוטר אסף כי המשיב זורק מידו אל הקרקע חומר חשוד, שבהמשך התברר כי הינו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו של 0.47 גרם. עוד על פי המיוחס וכשהתבקש המשיב לצאת מהרכב ולהזדהות, סרב לעשות כן, וכשהודע לו כי הוא מעוכב, יצא מהרכב; אמר לשוטר אסף "מי אתה בכלל מניאק"; וסטר על פניו בחוזקה. אז הודע לו כי הוא עצור. בהמשך למתואר ותוך כדי המהומה שנוצרה במקום, תקף המשיב את השוטר סלח באגרוף בראשו, וכן הכה בחזה של השוטר חן, אשר הצליח להשתלט עליו ולהכניסו לניידת. עוד על פי המיוחס וכשבמקום התקהלו עשרות אנשים סביב השוטרים, והחלו מקללים ותוקפים אותם, איים עליו המשיב בכך שאמר לו שהוא "גמור בכפר הזה" ו"הפעם אתה מחוק". בתוך כך נתפס ברכב האאודי קליע בקוטר 0.22 מ"מ.

טענות הצדדים

2.ב"כ המבקשת ביקש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, והפנה תחילה לחומר החקירה המצוי בתיק, לדו"חות השוטרים; לעובדה שהמשיב קשר עצמו לתחמושת; ולסם שנמצא לאחר שנזרק מהרכב.

על כך הוסיף כי מסוכנות המשיב נלמדת מנסיבות מעשיו, המעידים כי אין לו מורא מפני החוק. לא זו אף זו, ב"כ המבקשת הדגיש כי מי שאינו חושש לתקוף את נציגי החוק, משתקפת ממנו סכנה גדולה שכן הדעת נותנת כי בקלות יתקוף אף אזרחים מן השורה. עוד הדגיש כי מדובר היה בהתפרעות רבת משתתפים (הגם שרובם לא זוהו), באופן שמעצים את האירוע, וכי מסוכנות המשיב נלמדת אף מעברו הפלילי, הכולל הרשעות בעבירות רכוש, סמים ואלימות.

3.מנגד חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה בתיק החקירה, והדגיש כי התשתית הראייתית מבוססת כולה על גרסת השוטרים, המעלה מתוכה תמיהות רבות. כך הפנה למשל לחוסר ההיגיון המצוי בגרסתו של השוטר אסף, לפיה המשיב תקף אותו ולאחר מכן שיתף עימו פעולה; לעובדה כי השוטר חן לא טען בשום שלב כי הותקף על ידי המשיב, ואף אין ראיות אחרות שתומכות בכך; וכי משפטים שיוחסו למשיב בראייה אחת, יוחסו להמון שנכח במקום בראייה אחרת.

כככל טען כי מדובר ב"גרסה מול גרסה", ומשכך כי ראוי שהעניין יתברר במועד ההוכחות, ואין להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

באשר לעילת המעצר הוסיף כי אין כל ראייה שהמשיב, משך כל שנות חייו, נוהג לתקוף אנשים ללא אבחנה, או שהינו אדם מסוכן כלפי הציבור. משכך טען כי לא נשקפת כל סכנה משחרורו. בדומה ציין כי היות שהעדים המהותיים בתיק הינם שוטרים, אף לא קם חשש מפני שיבוש הליכי חקירה או השפעה על עדים. לבסוף ציין כי המשיב שינה את אורחות חייו משצירף את כל תיקיו ו"ניקה שולחן", לאחר שביצע את העבירה האחרונה בשנת 2003.

בהתאם, ולאור הפסיקה שצירף לתמיכה בטיעוניו, ביקש להורות על שחרורו של המשיב ללא כל הגבלה.

ראיות לכאורה בצד דיון

עיון בתיק החקירה מעלה מתוכו את תמצית הראיות הבאה:

4.דו"ח פעולה שערך השוטר אסף מיד לאחר האירוע מלמד כי במהלך ביקור יזום באתר המוכר כמקום לשימוש בסמים, לאחר שהוא והשוטר שהיה עימו החנו את הניידת והתקדמו רגלית, הבחינו ברכב אאודי לבן כשהוא עומד סמוך לרכב אחר (נהג מול נהג). כשהתקרבו, תוך כדי שהם מאירים בפנסים לעבר המכוניות, הבחין השוטר אסף – שעבר בין שתי המכוניות – בנהג האאודי, המשיב, כשהוא זורק עצם לבן לכיוון הרצפה. כשהרים את העצם הבחין בחומר החשוד כסם, וביקש מהמשיב לצאת מהרכב ולהזדהות. כשהמשיב סירב הודיע לו השוטר אסף שהוא מעוכב, תוך שהציג בפניו את החומר החשוד, אך המשיב עמד בסירובו. מיד בהמשך יצא המשיב מהרכב, קילל את השוטר ("מי אתה בכלל חתיכת מניאק") וסטר על פניו. אז הודיע לו השוטר כי הוא עצור, ובמקביל הזמין סיוע. למשמע הסירנה המתקרבת הסכים המשיב להזדהות, והציג את תעודת הזהות. בד בבד ערך השוטר סלח חיפוש על החשוד השני, והכריז כי מצא ברכב קליע 0.22.

עוד צויין בדו"ח הפעולה כי עד להגעת הסיוע, התאספו במקום עשרות אזרחים, שהקיפו את השוטרים, קיללו אותם, ואיימו כי יפגעו בהם ובביתם. כאשר הגיע היס"מ למקום, החלו האזרחים להתפרע ובכלל זה לירוק, לקלל, לאיים ולבעוט, ואילו המשיב – אשר היה סמוך כל העת לשוטר אסף – קילל אותו ואיים עליו.

השוטר אסף ציין עוד כי תוך כדי המתואר, החשוד השני, המוכר לו מאירועים קודמים ואשר חבש כובע קסקט שחור ולבש מעיל שחור (להלן: "עלי"), אף הוא קילל אותו ואיים עליו, וכי הבחין בו כשהוא מכה את השוטר סלח ואת שוטר היס"מ אודי חן. עוד ציין כי הנ"ל הצליח להימלט מהמקום, וכי הוא והשוטרים האחרים עזבו את מקום האירוע יחד עם המשיב, והוא נלקח לתחנה.

5.על תמצית הדברים הנזכרים חזר אף בהודעתו, שנגבתה ביום 3/2/10.

שם הוסיף כי במקום האירוע הייתה תאורת רחוב, בנוסף לפנסים שנשאו בידיהם; כי לא ראה את המשיב תוקף את השוטר פלח; וכי אינו מכיר את האנשים מתוך ההמון שתקפו אותו במהלך האירוע.

6.אומר מיד כי הן בדו"ח הפעולה והן בהודעתו ציין השוטר אסף כי המשיב איים עליו שיפגע בו, ובהודעתו אף ציין ברחל בתך הקטנה כי: "(ההמון – כ.ר.ה) החלו מקללים אותנו... שאם לא נעוף משם יפגעו בנו, יחד עם העצור עצמו". בנוסף עלה מהדו"ח ומההודעה, הסבר מניח את הדעת, בשלב זה, להסכמת המשיב להזדהות בפני השוטר, חרף העובדה כי בתחילה סירב לעשות כן. משכך אין ממש בטיעוני הסנגור במישור זה, ואלו יוכלו להתברר לעומקם בהליך העיקרי.

7.חוות דעת מומחה שנערכה ביום 1/2/10 מעלה כי החומר שתפס השוטר אסף במהלך האירוע הינו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו של 0.47 גרם.