מדינת ישראל נ' אמאר ה

החלטה

מונחת בפני עתירה להכריז על המשיב, חוסאם אמארה, כבר הסגרה בגין עבירות פליליות בהן הוא מואשם בארה"ב, על פי סעיף 3 לחוק ההסגרה, תשי"ד – 1944 (להלן: החוק).

בין ממשלת ישראל וממשלת ארה"ב קיימת אמנה הקובעת הדדיות בהסגרת עבריינים בין שתי המדינות (אמנת הסגרה בין ממשלת מדינת ישראל ובין ממשלת ארה"ב של אמריקה, ופרוטוקול בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ארה"ב, המתקן את אמנת ההסגרה, אשר נכנס לתוקפו ביום 10.1.07). לטענת העותרת, על פי האמור בסעיף 2(1) לפרוטוקול הנ"ל ("עבירה תהיה עבירת הסגרה אם דינה לפי חוקי שני הצדדים ענישה בשלילת חירות לתקופה של שנה אחת או בעונש חמור יותר") ולפי סעיף 2(א) לחוק ("בחוק זה עבירת הסגרה היא כל עבירה שאילו נעברה בישראל דינה מאסר שנה או עונש חמור מזה"), העבירות המפורטות בבקשת ההסגרה הינן עבירות הסגרה.

בקשת ההסגרה

על פי בקשת ההסגרה אשר הגישה ממשלת ארה"ב, המשיב – מנהל מחלקה במפעל – היה מעורב בסיוע ועידוד זרים, השוהים בארה"ב ועובדים במפעל שלא כחוק, להשיג מסמכי הגירה כוזבים ומזויפים כדי שיוכלו להמשיך ולעבוד במפעל. ביצוע העבירות על ידי המשיב החל במועד לא ידוע ונמשך לפחות עד מאי 2008.

ההליכים הפליליים שהביאו להגשת בקשת ההסגרה:

בתאריך 12 במאי 2008, בעיר פוסטוויל שבמדינת איווה, ארה"ב, פשטו סוכני הסוכנות הפדראלית לאכיפת חוקי ההגירה והמכס – United States Immigration and Customs Enforcement ׁ(להלן: "ICE") על מפעלי חברת אגריפרוססורס בע"מ, חברה שעסקה בעיבוד בשר כשר (להלן, לפי העניין: "אגריפרוססורס", "החברה" או "המפעל"). ממצאי הפשיטה, והחקירה שבעקבותיה, הולידו כתב אישום רחב היקף, המייחס למספר נאשמים עבירות פדראליות. ההליכים הפליליים נגד המשיב, שלפי העותרת היה מנהל מחלקה במפעל, נפתחו ביום 20 בנובמבר 2008 לאחר שצורף כנאשם לכתב אישום שתוקן בשנית, והוגש לבית המשפט הפדראלי המחוזי של המחוז הצפוני של מדינת איווה (תיק CR-08-1324-LRR). כתב האישום כנגד המשיב תוקן עוד מספר פעמים, כאשר ביום 16 ביולי 2009 תוקן בשביעית; וזהו כתב האישום התקף והרלוונטי נגד המשיב (שהינו נאשם רביעי מבין חמישה), כפי שאושר על ידי חבר המושבעים הגדול.

בכתב אישום המתוקן הואשמו חמישה נאשמים: החברה, שלום רובשקין, ברנט ביבי, המשיב וזאב לוי. כתב האישום המתוקן הינו רחב היקף ויריעה, והוא מונה 163 פריטי אישום, אשר רק חלקם מיוחס למשיב. למי מן הנאשמים האחרים מיוחסות בו בנוסף עבירות מרמה נגד בנקים, הצהרות ודיווחים כוזבים לבנק, מרמה באמצעות מתקן בזק, מרמת דואג, הלבנת הון, סיוע ועידוד הפרה מכוונת של צו שר החקלאות.

בפרק המבוא של כתב האישום המתוקן מתואר הרקע לעבירות בהן מואשם המשיב.

על החברה, כעל כל מעסיק מארה"ב, היתה מוטלת החובה לוודא שכל עובד חדש שהיא מעסיקה הינו כשיר לעבוד בארה"ב, וזאת תוך שלושה ימים מתחילת ההעסקה; ובכלל זה, חובתה של החברה לוודא קיומו של שילוב ספציפי של תיעוד מקורי הנוגע לזהות העובד, ולחוקיות עבודתו בארה"ב. לאחר בדיקת התיעוד, היה על החברה למלא הטופס המתאים ולאשרו בידי עובד מטעמה, שתפקידו לבחון את הטפסים. כאשר תוקפו של אישור עבודה לעובד עמד לפוג, היה על החברה לוודא כי חודש האישור, ולעדכן את הטופס בהתאם. אחד מן המסמכים אשר שמשו כהוכחה לזהות העובד ולחוקיות עבודתו, הוא תעודת תושב-זר. מסמך זה מונפק על ידי רשויות ההגירה לזרים המורשים לשהות ולעבוד בארה"ב. תעודה זו נושאת את תמונתו של המחזיק, והיא ממוספרת במספר ייחודי של תושב-זר, שהוקצה לזר המסוים שעל שמו הונפקה.

על פי כתב האישום, היה המשיב מעורב בקשירת קשר ובהעסקתם ביודעין של עובדים שלא כדין, אשר החזיקו בתיעוד מזויף, וכמו כן סייע להם ועודדם לרכוש תיעוד מזויף שנועד לאפשר את המשך העסקתם במפעל.

בכתב האישום המתוקן מיוחסות למשיב העבירות הבאות, שלהן מקבילות בחוק הישראלי:

א.עבירה פדראלית (לפי 8 USC 1324(a)(1)(A)(v)(1), 1324(a)(1)(B)(i)) של קשירת קשר להענקת מחסה לזרים חסרי תעודות, לשם רווח; עבירה שעונשה עד 10 שנות מאסר, 250,000$ קנס, 3 שנות שחרור בפיקוח ושומה מיוחדת של 100$.

ב.17 עבירות פדראליות (לפיUSC 1324(a)(1)(A)(iii), 1324(a)(1)(A)(iv), 1324(a)(1)(v)(11), 1324(a)(1)(B)(i)) של הענקת מחסה לזרים חסרי תעודות, לשם רווח; עונשה של כל אחת מהן עד 10 שנות מאסר, 250,000$ קנס, 3 שנות שחרור בפיקוח ושומה מיוחדת של 100$.

ג.עבירה פדראלית (לפי 18 USC 371) של קשר לבצע מרמה במסמך; עבירה שעונשה עד 5 שנות מאסר, 250,000$ קנס, 3 שנות שחרור בפיקוח ושומה מיוחדת של 100$.

ד.עבירה פדראלית (לפי 18 USC 1546(a), 2) של סיוע ועידוד למרמה במסמך – עבירה שעונשה עד 10 שנות מאסר, 250,000$ קנס, 3 שנות שחרור בפיקוח ושומה מיוחדת של 100$.

תוך כדי ניהול ההליכים בפני חבר המושבעים הגדול נמלט המשיב ברגל מארה"ב לקנדה, ואז בטיסה מקנדה לישראל. הרישומים מצביעים על כך שבתאריך 24.6.08, אשתו של המשיב ושלושת ילדיהם – שחיו עימו קודם לכן בפוסטוויל, איווה, יצאו מארה"ב, משדה התעופה אוהייר בשיקאגו, לנמל התעופה היתרו בלונדון.

נגד המשיב הוצא צו מעצר ביום 16 ביולי 2009 בבית המשפט המחוזי הפדראלי של המחוז הצפוני של מדינת איווה על ידי השופט ג'. ס. סקולס. הצו הוצא לצורך העמדתו של המשיב לדין, והעבירות המצוינות בו הן קוד ארה"ב USC §1546(a) :8, 18; (a)(1)(A)(iii) §1324; §1324 (a)(1)(a)(V)(1).

חומר הראיות

לבקשת ההסגרה צורף תצהירו של התובע סי. ג'יי. ווליאמס, עוזר לפרקליט המחוז הצפוני של איווה, בצירוף 15 נספחים. בתצהיר מתאר התובע את עובדות המקרה, את חומר הראיות התומך בבקשת ההסגרה ואת הדין האמריקאי הרלוונטי. התצהיר נסמך על תצהירו של סוכן ICE אריק ספאלדינג, סוכן מיוחד בכיר ב-ICE, אשר הינו הגוף המוסמך לחקור עבירות על חוקי ההגירה והמכס. לצד תצהיר הסוכן ספאלדינג צורפו פרוטוקולי עדויותיהם של עדים שונים בפני חבר מושבעים הגדול, וביניהן: