מדינת ישראל נ' אלשלש(עציר)

הכרעת דין

בהתאם להודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מרשיע אותו בעבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.

ניתנה והודעה היום כ"ט שבט תשע"ד, 30/01/2014 במעמד הנוכחים.

חנה מרים לומפ, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין מיום 31.12.13.

הנאשם טען כי נכנס לישראל לצרכי פרנסה. בנסיבות אלה ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע כי מתחם העונש ההולם הוא בן 10 ימי מאסר ועד ל-6 חודשי מאסר.

בתיק זה יש לתת דגש בצורך בהרתעת הנאשם שכן זו הרשעתו ה-12. לנאשם לא רק הרשעות קודמות על פי חוק הכניסה לישראל, מדובר בעבריין רכוש רצידיביסט.

הנאשם נכנס לישראל למרות הרשעותיו הקודמות ולמרות מאסר על תנאי שתלוי ועומד כנגדו לאחר שסיים לרצות 6 חודשי מאסר. עוד יש צורך להגן על הציבור מפניו נוכח עברו הפלילי המשמעותי.

הנאשם למעשה בא ונכנס בכותלי שב"ס ב-12 השנים האחרונות.

מאידך אתחשב בכך שהנאשם לקח אחריות למעשה בהזדמנות ראשונה וכאשר נתפס כעת הוא נכנס על פי טענתו לישראל לצרכי פרנסה.

עוד אתחשב בגילו של הנאשם ובמצבו המשפחתי.

אשר לטענת הנאשם כי הותקף ע"י אזרח לא הוגשו בפני כל ראיות בענין זה לא זאת אף זאת העניין לא צוין לא בחקירתו לא בדו"ח הפעולה ואף לא בדיון שהתקיים באותו יום בביהמ"ש בעת הדיון במעצרו. לפיכך לא מצאתי להקל בעונשו מטעם זה.

כאשר אני מאזנת מחד בין הצורך בהרתעת הנאשם, בצורך בהרתעת הרבים שכן מדובר בעבירה נפוצה מטילה נטל כבד על כוחות הבטחון ומהווה סיכון לבטחון המדינה, וכן בצורך בהגנה על הציבור מפניו של הנאשם נוכח עברו הפלילי המשמעותי, החלטתי להטיל עליו עונש ברף העליון של המתחם.

יחד עם זאת התחשבתי בהודאתו המידית של הנאשם ובנסיבותיו האישיות באשר להפעלת המאסר המותנה לכך שהעונש לא ניתן ברף המקסימלי של המתחם.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלהלן:

1. 5 חודשי מאסר.

2.אני מפעילה את המאסר על תנאי מת.פ. 1395-01-12 של בית המשפט המחוזי בירושלים, חציו בחופף וחציו במצטבר. כך שהנאשם ירצה ס"ה 6.5 חודשים.

3.3 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על כל עבירה לחוק הכניסה לישראל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן והודע היום כ"ט שבט תשע"ד, 30/01/2014 במעמד הנוכחים.