מדינת ישראל נ' אלשוארמה(עציר)

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

המשיב שכר את שירותיו של עו"ד יורם דדיה באופן פרטי ועל כן אבקש לשחרר אותי ואת הסנגוריה הציבורית מייצוג הנאשם.

החלטה

הנני מורה על שחרורו של עו"ד כהן מהמשך ייצוגו של המשיב.

הנני ממנה את עו"ד דדיה להמשך הייצוג בבקשה.

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ב, 09/02/2012 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה, שופט

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה שלא כחוק למדינת ישראל. כאשר על פי האמור בעובדות כתב האישום, ביום 5/2/12 שהה בבאר שבע כשאין לו היתר כניסה או שהייה כדין בישראל.

במהלך הדיון שנערך בפני הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אולם לדבריו מדובר במקרה ייחודי המצדיק את שחרורו של המשיב וזאת בין היתר כאמור בהלכת פרג'ין אשר מנתה מקרים הומניטאריים כאלו שיש מקום להתחשב בהם ולחרוג ממדיניות הענישה המקובלת.

לגופם של דברים, המדובר במי שנשוי לאזרחית ישראלית ויש להם 2 ילדים משותפים, כאשר אלו מתגוררים בבאר שבע ואישתו עתידה ללדת בן נוסף.

בנסיבות המתוארות לעיל, כאשר מדובר במי שמרכז חייו במדינת ישראל, הרי שאין לייחס לשהייתו שלא כדין בישראל את אותה משמעות אותה יש לייחס לתושבי השטחים אשר נכנסים לשטחי המדינה, על מנת לעבוד שכן כאמור משפחתו ונטל הכלכלה מוטל על כתפי המשיב ועל כן שב ונכנס לשטחי המדינה.

לדברי ב"כ המשיב, זה מצוי מזה תקופה בהליכי איחוד משפחות, ויש להניח כי בסופם של דברים בקשה זו אף תאושר.

אישתו מוכנה לחתום עליו, והואיל ומדובר באזרחית ישראלית, הרי שניתן להפיג את החשש מהימלטות מהדין באמצעות ערבות זו.

מנגד ב"כ המבקשת סבור כי אין בעובדה שהמשיב מצוי בהליכים לקבלת אישור שהייה בישראל כדי להכשיר את שהותו כאן ו/או לשנות מסוגיית החשש מהימלטות מן הדין וכי למשיב הרשעות קודמות אשר חרף גישה מקלה שננקטה כלפיו שב וחוטא בעבירות נשוא כתב האישום.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושבתי ועברתי על פסקי הדין הקודמים שניתנו בעניינו של המשיב וכן גיליון הרשעותיו הקודמות, לא מצאתי לנכון שיש להורות על שחרורו של המשיב וזאת מן הטעמים הבאים.

ראשית, העובדה כי המשיב נמצא בהליכים לאחמ"ש, כאמור, אין בה כדי להכשיר בדרך שהיא את שהייתו בארץ, נהפוך הוא, המשיב בזמן שעניינו מתברר, בפני משרד הפנים והגורמים הרלוונטים עושה דין לעצמו, שב ונכנס לתוך המדינה ללא כל אישור.

עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות מגלה כי לא זו בלבד שזה חוטא בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, אלא כאמור בהרשעה מספר 4 אף מסיע תושב זר, מחזיק נכס חשוב כגנוב, כאמור בהרשעה 3 וכך בדומה להרשעתו משנת 2011 חוטא בשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית וכן עבירה נוספת של הלנת תושב זר, אשר בוודאי אינה קשורה לשאלת הימצאות רעייתו בבאר שבע, אם לאו.

מעבר לאמור, פעם אחר פעם ננקטה גישה מקלה יחסית כלפי המשיב בפרט אמורים הדברים להרשעתו האחרונה, אף מלפני כחודשיים מיום 8/2/11 בה הורה כב' הש' אבו טהה על הארכת מאסר על תנאי בן חצי שנה אשר עומד לחובתו, כך שנכון להיום, במידה והמשיב יורשע זה צפוי לעונש מאסר יחסית ממושך והחשש להימלטות מן הדין הינו ברור ומובנה. עוד נציין מעבר לנדרש כי מגזר הדין שניתן בעניינו בחודש מרץ 2011, המשיב ריצה עונש של חצי שנת מאסר, בין היתר, בגין עבירות של כניסה לישראל שלא כדין וגם עונש מאסר זה לא היה בו כדי להרתיעו.

ביהמ"ש זה אינו נכנס כלל לשאלת אישור האחמ"ש שתלוי בעניינו של המשיב, אשר כפי שעולה כבר בשנת 2009 החלו ההליכים ואשר טרם הגיעו, נכון להיום, לסיומם. זהו הליך שדינו להתברר בפני משרד הפנים, וממילא כל עוד זה אינו רשאי להיכנס לשטחי המדינה, אין בקיומה של הבקשה כדי לשנות מפליליות מעשיו. אכן למשיב נסיבות ייחודיות, אך לא ניתן פעם אחר פעם להציגן בפני ביהמ"ש אשר מתחשב במשיב ומיד בסמוך לאחר מכן חרף התחשבות זו לשוב ולבצע את אותן עבירות.