מדינת ישראל נ' אלרבאיעה(עציר)

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש קמא אשר הורה על שחרור המשיב בתנאים מגבילים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום שעניינו עבירות של גניבת רכב, נהיגה פוחזת של רכב, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה בזמן פסילה וחוסר ביטוח.

כתב האישום מגולל סיפורה של גניבת רכב באישון ליל בתחילת חודש ינואר שנה זו. במהלך נהיגת הרכב, פרץ המשיב מחסום משטרתי הכולל דוקרנים, ניקב את צמיגי הרכב, המשיך בנהיגה פרועה נגד כיוון הנסיעה. וגרם לכלי רכב לסטות מנתיבם.

כל זאת עשה המשיב כאשר הוא אסיר ברישיון לאחר שסיים לרצות עונש מאסר ממושך אך חודש וחצי קודם לכן בגין אותן עבירות ממש.

גם ללא תסקיר מעצר ניתן להבין שגניבת כלי רכב הוא משלח ידו של המשיב אשר אינו נרתע לחזור ולבצע את אותה עבירה.

זאת הפעם, המרדף היה כרוך בסיכון ממשי לעוברי דרך משום שהוא בוצע בשעת צהריים, בשעה שהכבישים סואנים. נמצאנו למדים אפוא כי המשיב מסכן חיי אדם תוך כדי ואגב ביצוע עבירות.

בית משפט קמא הורה על שחרור המשיב בתנאים, זאת לאור תסקיר מעצר אשר הוגש בעניינו ביום 10.02.11.

באשר להתרשמות מהמשיב, זו היתה שלילית ונקבע כי "קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגותו של המשיב". אולם, איכותם של המפקחים היא שהכריעה את הכף לזכות המשיב.

משנמצאנו למדים כי אגב ביצוע העבירות מסכן המשיב בעליל חיי אדם, המסקנה המובנת מאליה היא כי אם ניטול את הסיכון שהמשיב יחזור על מעשיו אנו תורמים במו ידינו לפגיעה אפשרית בעוברי דרך.

סברתי לתומי כי אפשר שחתונת המשיב תשנה באופן מהותי את חשיבתו ואת התנהגותו.

למדתי לדעת כי בסופו של יום המשיב לא התחתן בגלל פרק הזמן הקצר שקצב בימ"ש העליון ליציאת המשיב מבית המעצר וחזרתו לבית המעצר.

במחשבה נוספת אני סבור כי לחתונה אין כל השלכה וקשר להתנהגות המשיב באופן שהיא תמתן אותו. אולם, העבירה בוצעה חמישה ימים לאחר שהמשיב התארס כדת וכדין בבית הדין השרעי. הנה כי כן, השינוי המקווה באורח חייו לא חל.

בא כח המשיב טען באריכות באשר לאיכותה של חלופת המעצר. אני מסכים כי מדובר בחלופת מעצר טובה ונאותה וכי מדובר במפקחים ראויים. אולם, מושכלות יסוד הן כי בחינת האמון שיש ליתן במשיב הינה החלק הראשון של הדיון בטרם תידון חלופת המעצר. המשיב, לא משכיל לדלג על משוכת האמון שהינה חלק בלתי נפרד בבחינת חלופת המעצר.

אכן, בהליך קודם הוריתי על שחרור המשיב לחתונתו. ההחלטה קיבלה עקרונית את אישור בית המשפט העליון, אך הזמן שנקצב היה קצר יותר. ישאל השואל, אם נתתי אמון במשיב אותה עת, מדוע לא אעשה כן גם עכשיו. על כך יש לומר כי הנסיבות היו כה חריגות – חתונתו שלו – עד כי מטעמים הומניטאריים חובה היתה להיענות לבקשה.

מוסיף ומקשה בא כח המשיב, הרי יש איזוק אלקטרוני בתנאי השחרור. גם על כך יש לומר כי על נקלה יוכל המשיב לצאת מתחום האיזוק האלקטרוני , משום שזה אינו מונע בעדו, פיזית, מלצאת את תחום מעצר הבית.

אודה, כי אין לך כמעט מקרה בו לא ניתן לאתר חלופה. אולם, חשוב גם המסר הערכי היוצא מבית המשפט. לא ייתכן שיתקיים ריטואל קבוע של ביצוע עבירות, חלופת מעצר, נשיאה בעונש וחוזר חלילה.

אשר על כן ולצערי אין מנוס מקבלת הערר.

אני מורה בזה אפוא על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום ט' אדר א תשע"א, 13/02/2011 במעמד הנוכחים.