מדינת ישראל נ' אלקיס

פסק דין

ביום 22.5.12, בתום שמיעת הראיות בתיק, הוריתי על זיכויו של הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

להלן נימוקי הזיכוי:

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 29.4.11, הודעת תשלום קנס בגין נהיגה ללא חגורת בטיחות (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 22.5.12, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד המתנדבת קדמי לאה, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העידו הנאשם ואשתו, שנסעה עמו ברכב.

על פי גרסת המאשימה, ביום 29.4.11, בסמוך לשעה 13:05, נהג הנאשם ברכב באור יהודה, ברחוב החרושת ובהגיעו לצומת עם רחוב יהדות קנדה, נצפה על ידי העדה כאשר אינו חגור בחגורת בטיחות.

העדה הורתה לנאשם לעצור את הרכב ורשמה מפיו את הדברים הבאים:" אני הייתי עם חגורה. יצאתי עכשיו מקניות אוכל. אנחנו ניפגש בבית המשפט. אני הייתי עם ואת לא ראית. את רוצה לעשות לך שבת יפה, את תישני טוב בלילה, נו תחשבי טוב ".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך היה חגור בחגורת בטיחות. לטענתו, כיוון שהחגורה מפריעה לצווארו, שחרר מעט את הצווארון ולכן שגתה העדה וחשבה כי אינו חגור.

עדת ההגנה, אשתו של הנאשם, העידה ברוח דומה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, החסירה עדת התביעה עובדות מהותיות כגון: מיקומה בעת שהבחינה בעבירה, האם סטטי או בתנועה, בתוך ניידת או מחוצה לה.

בהיעדרן, ייתכן ושגתה עדת התביעה בהתרשמותה מנסיבות המקרה.

הנאשם עמד על גרסתו ועדותו, כמו גם עדותה של עדת ההגנה מטעמו, בבית המשפט, עשו עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, כ' סיון תשע"ב, 10 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: