מדינת ישראל נ' אלקובי

בפני

שופטת מגי כהן

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך כי בתאריך 12.02.09 בשעה 19:55, נהג ברכב מספר רישוי 7644906 ברח' שדרות משה דיין בראשל"צ, ובעת שהרכב היה בתנועה השתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28 ב' לתקנות התעבורה.

בדיון ההקראה כפר הנאשם למעט בנהיגה.

מטעם התביעה העיד יצחק יצחק, מתנדב אשר ערך את הדוח הזמנה לדין וכתב האישום (ת/1).

העד חזר על תוכנו של הדו"ח והוסיף כי הוא ישב במושב ימני קדמי של הניידת שנסעה ברח' משה דיין בנתיב השני מימין מכיוון מזרח למערב, ראה את נהג הרכב שנהג בנתיב ימני ממנו כאשר הוא אוחז בידו השמאלית בטלפון צבע שחור, צמוד לאוזנו השמאלית. עוד ציין העד כי הניידת נסעה במקביל לרכב כ- 10 מטר עד שסימן לנהג בידו הימנית לעצור. העד הוסיף כי תאורת הרחוב טובה, החלונות שקופים בהירים ללא וילונות, הנהג היה עם ארבע נוסעים והוא שמר על קשר עין רצוף עד לעצירתו. העד דאג לציין כי שותפו שנהג ברכב לא ראה את העבירה. כמו כן הנהג מסר לו: "התבלבלתי בדרך, נכון היה לי טלפון אך לא דיברתי, רק החזקתי, אני הולך למשפט". בחקירתו הנגדית הכחיש העד כי הנאשם היה עם אוזניה.

הנאשם בחר להעיד, אישר שהיה בנתיב ימני, כי רצה לפנות ימינה התבלבל והמשיך ישר, היה עם אוזניה ולחץ עליה כדי לקבל שיחה, והיה לו ביד שלט של הרכב והשוטר חשב שזה טלפון.

בחקירתו הנגדית הסביר כי האוזניה היתה מצד ימין, הוא תפס את ההגה והשלט בצד ימין, לחץ עם היד הימנית על אוזן ימין.

לאחר ששמעתי את עדותו של עד התביעה, עדותו של הנאשם והתרשמתי מהופעתם בפניי, עיינתי ב- ת/1, מצאתי כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את יסודות העבירה, וזאת לאחר שהזהרתי את עצמי כי מדובר בעדות יחידה במשפט פלילי.

ראשית כל, בנסיבות המקרה יש פירוט רחב של נסיבות הכולל מיקום המצאותו של העד, של הנאשם, כיצד הוא החזיק בטלפון, סוג החלונות, מצב התאורה ברחוב, מספר הנוסעים, ומהפירוט הנ"ל ניתן לקבוע כי עד התביעה יכול היה להבחין היטב בביצוע העבירה.

כמו כן עד התביעה רשם בדו"ח פרטים שאושרו ע"י הנאשם כגון: העובדה שהוא התבלבל בדרך ויש בכך כדי להעיד על כך שהשוטר הקפיד לרשום את האירוע כפי שהתרחש.

עדותו של השוטר עשתה עלי רושם מהימן ואני מעדיפה את גרסתו.

לעומת זאת, הנאשם אינו הכחיש שניהל שיחה בטלפון בעת האירוע, כל אשר הוא טוען שבמקום טלפון החזיק בשלט הרכב. אינני מקבלת את גרסתו. לא ברור לי מדוע החזיק בשלט של הרכב (אשר בדרך כלל מחובר למפתחות של הרכב), תוך כדי נסיעה וכאשר הוא מנהל שיחה בטלפון. גרסתו של הנאשם כפי שציין בפניי אינה מתיישבת עם הגיונם של הדברים.

לעומת זאת, בתגובתו הספונטנית של הנאשם בפני השוטר מסר כי החזיק בטלפון.

מכל הנתונים הנ"ל מצאתי לקבל את גרסתה של התביעה ומעדיפה את גרסתו של עד התביעה על גרסתו של הנאשם וקובעת כי התביעה הוכיחה מעל כל ספק סביר את יסודות העבירה, ולפיכך מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ט' אדר א תשע"א , 13 פברואר 2011, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: