מדינת ישראל נ' אלצוח(עציר)

החלטה

לפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש וחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. על פי עובדות כתב האישום ביום 16.2.10 בשעות הערב ניגש המשיב למתלונן, ביקש ממנו סיגריה, משזה השיב שאין ברשותו סיגריה גידף אותו המשיב ובהמשך היכה בגבו. המתלונן הדף את המשיב ונמלט מפניו אך נפל ארצה ואז היכה המשיב את המתלונן בפניו במכות אגרוף ודקר אותו מספר פעמים בבית החזה באמצעות חפץ חד. כתוצאה ממעשים אלו נחבל המתלונן ובין היתר נגרמו לו חתכים בבית החזה, בעטיים פונה באמצעות ניידת טיפול נמרץ לבית החולים "אסף הרופא".

ב"כ המשיב אינו חולק על קיומה של תשתית ראייתית, אך סבור שקיימת חולשה ממשית בתשתית זו, בשל מספר סיבות.

ראשית, טוען הסנגור כי על פי המידע שהתקבל, מדובר בקטטה בה הותקף המתלונן על ידי יותר מאדם אחד ואין ראיה חותכת לכך שדווקא המשיב הוא זה שתקף ודקר. בנוסף, לא בוצע בשום שלב מסדר זיהוי, כך שאין ודאות כי המשיב הוא אכן שביצע העבירות כלפי המתלונן ולא אחרים. עוד מציין הסנגור כי המשיב כבר שוחרר ממעצר ימים אחדים לאחר האירוע ונעצר שוב רק בחלוף כחצי שנה, לאחר שרק לאחר תקופה זו הוכנה חוות דעת הנוגעת להתאמת דנ"א שנמצא בחולצת המשיב לדמו של המתלונן.

עיינתי בחומר הראיות ושוכנעתי כי קיימות ראיות המבססות לכאורה את אחריותו של המשיב לעבירות המיוחסות לו. אציין בהקשר זה כי מהודעת המתלונן עולה כי הותקף רק על ידי אדם אחד וכי שניים נוספים שהגיעו בהמשך לא עשו דבר ונצבו במרחק של כשלושה מטרים ממנו, כך שקשה להעלות על הדעת את האפשרות שהמשיב היה אחד מאותם שניים נוספים והדם הגיע לחולצתו ממרחק של שלושה מטרים ויותר. המשיב אינו מספק כל הסבר לממצאי הדנ"א ולקיומם של כתמי הדם השייכים למתלונן על חולצתו. המשיב מכחיש את עצם נוכחותו בזירת קטטה מעין זו. בנסיבות אלה, ראיית הדנ"א הינה ראייה משמעותית הקושרת את המשיב באופן משכנע לעבירות המיוחסות לו, וזאת לצד הראיות המעידות על עצם קיום הקטטה. אציין גם כי טענת הסנגור, ככל שהיא מתייחסת למידע המודיעיני, אינה עולה בקנה אחד עם מידע זה, אשר לא יפורט מעבר לכך.

עם זאת, יש בסיס לחלק מטענותיו של הסנגור. לא מצאתי כל הסבר משכנע לשאלה מדוע לא נערכו מסדרי זיהוי עוד בשלב החקירה הראשוני, על אף שהמתלונן מסר תיאור כללי של התוקף ולא טען כי אינו מסוגל לזהותו. כמו כן, ניתן היה לצפות כי באירוע חמור מעין זה, תוכן חוות הדעת במעבדת הדנ"א בתוך פרק זמן קצר יותר והעובדה כי המשיב היה משוחרר במשך שישה חודשים ולא נפתחו לו תיקים נוספים, מחלישה באופן ממשי את עילת המעצר הנוגעת למסוכנות.

כאמור, אני סבור שקיימת תשתית ראייתית מספקת. באשר לעילת המעצר, הרי שבמקרה זה קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית כאשר מדובר בעבירת אלימות קשה, אשר בוצעה באמצעות נשק קר. המסוכנות במקרה זה נדמית גבוהה ביותר גם לנוכח מעשיו של המשיב על רקע של ויכוח על מה בכך וגם לנוכח עברו הפלילי המכביד הכולל מספר רב של הרשעות, בעיקר בעבירות סמים ואלימות. המשיב ריצה מספר רב של מאסרים מאחורי סורג ובריח ואף תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה למשך שמונה חודשים.

האמת ניתנת להאמר כי אילו היה המשיב מובא בפניי כשלחובתו הראיות הנוכחיות בסמוך לאחר האירוע, היה מקום להורות על מעצרו עד לתום ההליכים מבלי לבחון אפשרות בחלופה קונקרטית.

ואולם, כפי שצוין לעיל בהרחבה קיימים קשיים בתשתית הראייתית וחלוף הזמן אף מקהה במידה מסוימת את המסוכנות. בנסיבות אלה אני מוצא לנכון בטרם קבלת החלטה סופית בסוגיית המעצר, להורות על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, אשר יבחן את מסוכנותו ואת התאמת החלופות המוצעות.

נדחה לקבלת תסקיר מעצר ולטיעונים ליום 19.9.10 שעה 11:30 בפני השופט התורן ובכפוף ליומנו.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לשרות המבחן.

המשיב יובא על ידי שב"ס.

ניתנה והודעה היום י"ט אלול תש"ע, 29/08/2010 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט

שירן תורג'מן

הוקלד על ידי: שירן תורגמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: