מדינת ישראל נ' אלצאנע

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הנאשם ביום 24/12/12.

בפסק דין זה הטלתי על הנאשם: פסילת רשיון נהיגה בפועל לתקופה של 3 חודשים, פסילה על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך של 1500 ₪ בגין עבירת מהירות אשר יוחסה לו.

במסגרת הבקשה טען ב"כ המבקש כי ביום הדיון נכנס לחדר התובעים ובהסכמתו של התובע ליאור בוקובזה סוכם כי הדיון ידחה ליום 10/02/13 הואיל ומדובר בהקראה ראשונה ובעבירת מצלמה אשר לא בוצעה על ידי המבקש. לטענת ב"כ המבקש, בקשת הדחייה מולאה על ידי התובע בוקובזה ואילו הוא חתם עליה וצירף לבקשה יפוי כח. ב"כ המבקש הגיש תצהיר מטעמו להוכחת טענה זו.

מנגד הביע התובע ליאור בוקובזה את התנגדותו וטען כי הבקשה נשענת כל כולה על אדנים רעועים וחסרת כל הגיון, שכן אם הייתה בקשת דחייה מועברת אליו, הרי שאין כל סיבה שזו לא תועבר לידי בית המשפט. עוד טען התובע כי ביום 24/12/12 הוא הופיע מול השופטת אילת גרבי ולא בפני המותב שנתן את פסק הדין בהיעדרו של המבקש. לאור האמור לעיל, מבקש התובע לדחות את בקשת המבקש תוך חיובו בהוצאות בגין תגובה זו.

לגופו של עניין – בחינת טענות הצדדים העלתה כי ביום הדיון הופיע התובע ליאור בוקובזה מול כב' השופטת גרבי ואילו בפני הופיעה התובעת רוית זיכרמן, כך שטענתו של ב"כ המבקש ,לפיה שוחח עם התובע ליאור בוקובזה בדבר דחיית הדיון, חסרת שחר ולא הוכחה כנדרש.

ב"כ המבקש טען כי מדובר בעבירת מצלמה אשר בוצעה על ידי אחר אולם לא הצליח להוכיח את טענתו, שבשל כך נדחה הדיון בהסכמה ליום 10/02/13, ובכך לא הראה כל טעם אשר בגינו מוצדק לבטל את פסק הדין.

במצב דברים זה, סבור אני כי טענתו של המבקש הופרכה ואין כל חשש כי יגרם למבקש עיוות דין ולכן אין מקום לבטל את פסה"ד שניתן בהיעדר.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ג, 25 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: