מדינת ישראל נ' אלעברה

החלטה

בפני בקשה לביטול פסה"ד שניתן בהיעדר הנאשם מיום 26/06/13.

במועד הדיון, גזרתי את דינו של המבקש בהיעדר והטלתי עליו קנס על סך 600 ₪ ופסילה על תנאי של 2 חודשים למשך שנתיים.

ב"כ המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין שהוטל על המבקש בהיעדר, תוך שהוא מציג סיבה לאי התייצבותו של המבקש בכך שהמבקש לא קיבל הזמנה לדיון וכי המבקש לא הכיר אירוע , בו סירב לקבל דבר דואר.

מה גם שהוא הגיש את הבקשה להישפט ולכן המתין לקבלת דבר הדואר. המבקש טוען כי ערך בירור עם פקיד המסירה, לפיו פקיד המסירה שגה. המבקש צירף את אישור המסירה ועליו חתום פקיד המסירה שהצהיר כי שגה באדם אליו פנה ולכן, יוצא כי המבקש לא זומן כדין. כמו כן, כופר המבקש במיוחס לו ומבקש את יומו בבית המשפט.

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר מהסיבה שלמבקש היה יומו בבית המשפט והלה בחר שלא להגיע לדיון בעניינו. טענתו של המבקש, כי הוא לא מכיר אירוע לפיו סירב לקחת דבר דואר, הינה תמוהה ואין לה על מה שתסמוך. כמו כן, הבקשה הוגשה בשיהוי רב ואינה מעלה כל טעם אשר בגינו יש להעתר לבקשה.

לאחר עיון בבקשה, בנימוקיה ובמסמכים שצורפו לה, החלטתי לדחות את בקשת המבקש. המבקש ציין בצורה כללית כי פקיד הדואר מסר את הדואר לאחר. ואין כל פרט בהצהרתו של פקיד המסירה לגבי זהותו של אותו אחר, שלו נמסרה ההזמנה בשגגה. לא מצויין התאריך בו רשם פקיד המסירה את הצהרתו ולא ידוע כמה זמן עבר מהמסירה ועד כתיבת הצהרה זו.

כמו כן, לא מובן כיצד פקיד המסירה זוכר למי הוא מסר כאשר הוא מבצע מסירות רבות במהלך היום.

כל זה בהנחה כי אותו פקיד אכן ערך את התרשומת, מה שלא מוכח כלל ועיקר.

מעבר לכך, לא הוגשה הבקשה תוך מנין הימים הקבוע בחוק, אלא כעבור כ- 6 חודשים.

חשוב מאד גם עקרון סופיות הדיון וחשיבות כיבוד הוראות החוק.

לסיכום, סבור אני כי המבקש לא הוכיח את טענתו ולכן לא עמד בקריטריונים לביטול פסק דין. מה עוד, שלא יגרם למבקש עיוות דין כתוצאה מדחיית בקשתו.

בהתאם לאמור, הבקשה נדחית.

עותק מההחלטה ישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ד, 26 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: