מדינת ישראל נ' אלסייד

החלטה

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים ולפסילתו עד תום ההליכים של המשיב וזאת בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו המייחס לו ביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, שימוש במרמה ברישיון נהיגה, שימוש בשם כוזב ונהיגה ללא פוליסת ביטוח.

ב"כ המשיב הסכים כי קיימות ראיות לכאורה בתיק החקירה ולכן אדון בשאלת מסוכנותו של המשיב בלבד.

המשיב שבפני נעדר כל עבר פלילי ועברו התעבורתי כולל 3 עבירות קנס אשר בוצעו על ידו משנת 2008 השנה בה קיבל את רישיון נהיגתו.

המשיב היה מעורב בתאונת דרכים לפני 5 ימים וביום 25.4.2010 (אתמול) החליט המשיב לנהוג ברכב אף שרישיונו נפסל בעקבות התאונה למשך 60 יום כדין על ידי קצין משטרה.

המדובר בעבירה חמורה בפני עצמה אשר לא פעם מצדיקה מעצר עד תום ההליכים כעבירה יחידה אך במקרה זה, הגדיל המשיב לעשות וניסה להזדהות כאדם אחר עם רישיון נהיגה של אחר אשר היה ברשותו.

צודק ב"כ המדינה כי בנסיבה זו יש כדי להעיד על מסוכנות מצד המשיב שכן המשיב הוכיח בהתנהגותו זו כי אין הוא חושש משלטונות החוק והוא אף מנסה לחמוק מן הדין בדרך שאינה כשרה שהיא למעשה דרך של רמיה.

יחד עם זאת, בית המשפט העליון קבע הלכה ברורה ביחס לשאלת מעצר עד תום ההליכים של עברייני תעבורה.

בית המשפט העליון פסק לאחרונה בבש"פ 2227/08 טראד גריפאת נ. מדינת ישראל את ההלכה הבאה מפי כבוד השופט דנציגר:

"יתר על כן, הלכה היא כי אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה, אלא במקרים חריגים בלבד [ראו למשל: בש"פ 7352/04 מדינת ישראל נ' אבו כואדי (לא פורסם, 9.8.04)]. יש להורות על מעצר כאמור רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי שאף חלופת מעצר לא תהווה מענה להגנת הציבור מפני מסוכנות הנאשם. נוכח הלכה זו, משעה שמטרת המעצר הינה מניעת העורר מלנהוג עד לתום ההליכים כנגדו ובכלל, שומה היה על בית המשפט קמא לבחון באופן פרטני האם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך חילופית, ולא די בקביעה הגורפת לפיה אין באפשרותה של כל חלופת מעצר שהיא כדי להפיג את מסוכנותו".

כמו כן נשיאת בית המשפט העליון בעצמה החליטה בבש"פ 10118/04 נזמי ג'באלי נגד מדינת ישראל את הדברים הבאים:

"אכן בימים אלו, כשנגע תאונות הדרכים משתולל וגובה קורבנות רבים חובה על בתי המשפט לסייע במאבק למניעת המסוכנות הנשקפת מנהגים עבריינים, בין השאר באמצעות הרחקתם מהכביש. יחד עם זאת, משקיימת בשלב זה של ההליכים, דרך שבה ניתן להרחיק את הנהג המסוכן מהכביש מבלי שישהה בכלא, יש לעשות מאמץ להעדפה בדרך זו".

בחנתי את כל הנסיבות אותם הציג בפני התובע וגם קראתי את תיק החקירה.

כאשר מתבקש המשיב לעצור על ידי שוטרים הוא עצר מיד את רכבו, לא התפתח כל מרדף מצידו, וברגע שהתברר כי רישיון הנהיגה אינו שייך לו הוא נטל מיד אחריות מלאה על מעשיו.

התרשמתי כי התנהגותו של המשיב נובעת במיוחד מחוסר תחכום מצידו וזאת בלשון המעטה ולאו דווקא מניסיון לכפות על התנהגות עבריינית אחרת למעט ניסיונו להמשיך ולנהוג בזמן הפסילה.

המדובר אומנם בהתנהגות חמורה ולו למשיב שבפני היה עבר פלילי או עבר תעבורתי מכביד, לא הייתי מהסס לקבוע כי אין חלופה שתוכל לאיין את מסוכנותו.

אולם, מאחר והמדובר באדם נורמטיבי לחלוטין, אב לילדים אשר עובד בעבודה מסודרת בדרך כלל, אני סבור כי מידת המסוכנות הכוללת הנשקפת ממנו באיזון שבין חייו הפרטיים לעבירות שביצע לכאורה, ניתנת לאיון על ידי חלופה הכוללת מעצר בית מלא עם ערב שישהה במחיצתו 24 שעות ביממה כאשר רישיונו יפסל עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

אני סבור כי ניתן לאפשר למשיב זה הזדמנות להוכיח כי ניתן לסמוך עליו ומובהר בזאת כי אם המשיב יפר תנאי מתנאי שחרורו, הוא יעצר מיד ויובא בפני שופט כדי שיוחזר לתנאי מעצר מאחורי סורג ובריח.

אני דוחה על הסף לאור חומרת המעשים של המשיב את בקשת ב"כ המשיב לשחרר אותו תחת פיקוח מעבידו לצורך עבודה בנגריה.

אני סבור שחומרת מעשיו של המשיב מצדיקים מעצר בית מלא כאיון מסוכנות ואין אני סבור כי חלופה קלה יותר תאיין את המסוכנות בתיק זה.