מדינת ישראל נ' אלנגאר(עציר)

החלטה

ערר על החלטת בית משפט שלום באשדוד (כב' השופט חיים חדש ס. נשיא), מיום 24/10/10, בה הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בפיקוח אימו ופיקוח אחיו וזאת במסגרת בקשה לעיון חוזר.

נגד המשיב, תושב הכפר אידנה בשטחים הוגש כתב אישום המייחס לו גניבה בנסיבות מיוחדות לפי סעיף 384 (א)(2) לחוק העונשין וכניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל. על פי העובדות המפורטות בכתב האישום בין שני האישומים, המשיב גנב 8 עגלות משני משקים שונים במושב מנוחה כאשר שווי הכולל של הגניבה עומד על סך של 16,000 ₪ וזאת בהיות הנאשם שוהה שלא כדין בישראל ומבלי שקיבל אישורים והיתרים על פי הדין.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים ובדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא, הודה הנאשם בקיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר וזאת לדברי הסנגורית לא מפאת עבירות הרכוש, אלא בשל היותו תושב שטחים בעל עבר. במהלך הדיון הוצעה חלופת מעצר אלא שבית משפט קמא מצא שאין בכוחה להבטיח את מטרות המעצר והורה על הארכת מעצרו עד תום ההליכים. בהתאם להחלטת בית משפט הומצאו שני תסקירי מעצר. המשיב הציע כחלופת מעצר את אחיו המתגוררים גם הם בכפר אידנה והם בעלי אישור עבודה בתחומי ישראל. בתסקיר הראשון לא הומלץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר וזאת מאחר והחלופות המוצעות לא התייצבו לפגישה שתואמה עימם עם קצינת המבחן.

בתסקיר השני שהוכן לאחר המפגש עם אחיו של המשיב צוין, כי ההתרשמות היא שהאחים מבינים את משמעות הפיקוח והתנאים המגבילים אולם בשל העובדה שאינם יכולים לספק פיקוח הרמטי, ובני משפחה נוספים שהוצעו, אינם רשאים להיכנס לתחומי ישראל ואין באפשרות שרות המבחן לבחון התאמתם כחלופת מעצר, ומאחר ומדובר באדם אשר אינו תושב ישראל, ומקום החלופה המוצעת הינו בכפר מגוריו מחוץ לשטחי ישראל ועל כן יהיה קושי לפקח על עמידתו בתנאי מעצר בית. לאור האמור, הביע שירות המבחן התלבטות באשר ליכולתם של האחים להפחית את הסיכון הנשקף מהתנהגותו של המשיב.

לאחר הגשת התסקיר הנ"ל הוגשה בקשה לעיון חוזר והחלטת בית משפט קמא בבקשה זו היא נשוא הערר שבפני. בהחלטתו החליט בית משפט קמא להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בכפר אידנה שם מקום מגוריו, בתנאי מעצר בית מלאים בבית אימו כשהיא מפקחת על המשיב בשעות בהן אחיו של המשיב עובדים בישראל וכאשר האחים מפקחים ביתר שעות היממה. כמו כן, הורה בית משפט קמא על הפקדת סך של 15,000 ₪ במזומן וחתימת ערבות עצמית וצד ג'.

העוררת משיגה על החלטת בימ"ש קמא בטענה כי שחרורו של המשיב לחלופת מעצר שלא בתחומי מדינת ישראל אינה מאפשרת את אכיפת התייצבותו לדיון היה ויפר את התנאים וכן מדובר בפיקוח עיקרי על ידי אם שהיא קשישה ואינה מבינה את השפה העברית, אינה יודעת מה גילה המדויק וכלל לא נבחנה בשרות המבחן. הסנגורית טוענת מאידך, כי הן ההפקדה במזומן והן הפיקוח ע"י האחים שעובדים ברישיון בישראל, יש בהם די כדי להרתיע ולהוות חלופה ראויה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים והוברר כי למעשה אם המשיב אינה מסוגלת להוות כל חלופה למשיב בהיותה אשה קשישה התלויה במשיב לצורך תפקודה היום יומי, כאשר מרבית שעות היום האחים אינם נמצאים בבית ובפועל אין מי שיפקח על המשיב.

המדובר במשיב שאין זו פעם ראשונה שמבצע עבירות רכוש תוך כדי שהייה בלתי חוקית בישראל, ועל כן מצאתי כי יש לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום י"ח חשון תשע"א, 26/10/2010 במעמד הנוכחים.

צילה צפת, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: