מדינת ישראל נ' אלמלח(עציר) ואח'

גזר דין (נאשם 2)

גזר דין (נאשם 2)

א.פתח דבר

1.נאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע העבירות נשוא כתב האישום המתוקן: תיווך בסם מסוכן (נשוא האישום השלישי), סחר בסם מסוכן (נשוא האישומים הרביעי והשישי), ועשיית עסקה אחרת בסם מסוכן (2 עבירות – נשוא האישום השמיני) – עבירות לפי סעיפים 13 ו-14 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 (להלן: "פק' הסמים המסוכנים").

ב.הסדר הטיעון

2.במסגרת הסדר הטיעון תוקן כתב האישום באופן שעבירת הסחר בסם מסוכן נשוא האישום השלישי הומרה לעבירה של תיווך בסם מסוכן, ושתי העבירות של סחר בסם מסוכן נשוא האישום השמיני - הומרו לעבירות של עשיית עסקה אחרת בסם.

במסגרת הסדר הטיעון באי-כוח הצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין העונש, וכל צד טען באופן חופשי.

ג.טיעוני ב"כ המאשימה

3.ב"כ המאשימה עתר לביהמ"ש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה העולה על תקופת המאסר שהושתה על שותפיו – נאשמים 3 ו-4.

נאשם 3 הורשע עפ"י הודאתו באישום אחד של סחר בסם מסוכן ואישום אחד של עשיית עסקה אחרת בסם מסוכן, והוא נדון ל – 30 חודשי מאסר בפועל. כמו-כן הופעל מאסר על-תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו, וזאת במצטבר באופן חלקי, כך שסה"כ הוטל על נאשם 3 עונש מאסר לתקופה בת 36 חודשים.

על נאשם 4 שסייע לאחיו – נאשם 3 לבצע עסקה אחרת בסם (אישום אחד) הוטלו 15 חודשי מאסר בפועל בצד מאסר על-תנאי וקנס.

4. ב"כ המאשימה הדגישה, כי הנאשם שבפנינו עסק בהפצת סמים בתמורה לבצע כסף, ועשה כן אם כמתווך (בין נאשם 3 לסוכן), כאשר כתוצאה מהתיווך סיפק נאשם 3 לסוכן המשטרתי 421 כדורי MDPV – כמפורט באישום השלישי), כמו כן, סחר בסם מסוכן כשסיפק בעצמו לסוכן המשטרתי את הכדורים החסרים שלא סופקו בעסקה הקודמת – 79 כדורי MDPV כמפורט באישום הרביעי), ואף סיפק לסוכן 250 כדורי MDPV בתמורה ל-5000 ₪ (כמפורט באישום השישי).

בנוסף, הנאשם קיבל מהסוכן המשטרתי 17,000 ₪ תמורת אספקת 1000 כדורי אקסטזי. מסכום זה, הוא נטל לכיסו 2000 ₪, ואת יתרת הכסף מסר לאחר.

כמו-כן הוא סיפק מאוחר יותר 952 כדורי מתוקסי-מתקאתינון.

5.הנאשם איפוא, אליבא דב"כ התביעה, פעל בהזדמנויות שונות כגורם מרכזי בהפצת סם מסוכן, ואין להקל בעונשו ולראות בו כמי שמעד מעידה חד פעמית.

ד.טיעוני ב"כ הנאשם:

6.ב"כ הנאשם עתר לביהמ"ש להקל בעונשו של הנאשם ולא להטיל עליו כל קנס, תוך התחשבות בכך שהוא שוהה במעצר מזה כשנה.

ב"כ הנאשם הדגיש כי מרשו היה הראשון שהודה במהלך חקירתו במשטרה בביצוע העבירות. הוא אמנם לאחר מכן שמר על זכות השתיקה אך לדברי בא-כוחו עשה כן בשל פחדו מנאשם 3.

7.בנוסף טוען ב"כ הנאשם, כי מקור הסם לא היה בנאשם, אלא בבני משפחת מסארווה – נאשמים 3 ו-4, והוא שימש עבורם כשליח, ועל כן הוא קיבל רק חלק מזערי מהרווח – 7000 ₪ לעומת רווחיהם של האחרים.

עוד לדבריו, הסם מסוג – MDPV איננו רעיל כמו הסמים האחרים: הרואין, קוקאין או סם האקסטזי.

8.ב"כ הנאשם הוסיף וציין, כי חלקו של מרשו בביצוע עבירת התיווך נשוא האישום השלישי היה מיזערי, ובסה"כ הוא מסר את מספר הטלפון של נאשם 3. באישום זה הוא לא נטל חלק פעיל בהפצת הסם, שכן הוא לא שוחח עם הסוכן המשטרתי אודות סוג הסם, טיבו וכמותו.