מדינת ישראל נ' אלמחארזה(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין במועדים 27.7.2010, וכן ביום 9.8.2010.

2.ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש עתר להשית על הנאשם מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, בשים לב שמדובר בשתי כניסות לישראל שלא כדין במועדים שונים. לעניין זה, הפנה בא כוח המאשימה למדיניות הענישה שהותוותה בהלכת פרג'ין, דהיינו כאשר עסקינן ביותר מכניסה אחת שלא כדין לישראל.

3.באת כוח הנאשם, מנגד, עתרה שלא למצות את הדין עם הנאשם, ולהסתפק בתקופת מעצרו בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם – בן 25, עברו הנקי, הודאתו שחסכה זמן שיפוטי, לעבירות כניסה שלא כדין לא נלוו עבירות נוספות, הכניסה היתה על רקע פרנסה נוכח מצוקה כלכלית באיזור מגוריו.

4.עוד הדגישה ב"כ הנאשם את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. התחתן לפני שלושה שבועות, התייתם מאביו בעודו תינוק, נושא בנטל פרנסת המשפחה, לרבות רעייתו הטריה.

5.עוד הדגישה ב"כ הנאשם את מצבו הבריאותי – הנאשם בחודש אפריל עבר ניתוח על רקע בעיות בדרכי השתן, אושפז תקופה בבית החולים – הוגש מסמך רפואי ממשרד הבריאות של הרשות הפלסטינית. הנאשם זקוק להמשך טיפולים רפואיים והטיפולים כרוכים בהוצאות כספיות, ועל כן הנאשם נכנס לישראל כדי לעבוד ולחסוך כסף לטיפולים הרפואיים שהוא נזקק להם עד היום.

6.הנאשם הביע חרטה על מעשיו ומסר "נכנסתי לישראל לצורכי פרנסה ועל מנת לדאוג להביא כסף כדי לחסוך בהוצאות הרפואיות על רקע המחלה שיש לי כפי שמצויין במסמך שהוצג לבית המשפט. התחתנתי לפני שלושה שבועות".

7.בהצטבר הנסיבות המיוחדות של הנאשם שבפניי, החלטתי לפנים משורת הדין, שלא למצות את חומרת הדין עימו, הואיל ומצאתי כי לצד מטרות הענישה ושיקולי הענישה המסורתיים, המקרה דנן מצדיק הפעלת שיקולי חסד ורחמים, שאינם שיקולים "זרים" לשופט היושב על מדין, אם לא למען הנאשם אזי למען רעייתו הטריה.

עוד, בהתחשב כי אנו מצויים בפתח חודש אלול – חודש הסליחות עבור העם היהודי, וחודש הרמדאן עבור העדה המוסלמית עליה נמנה הנאשם.

8.אשר על כן, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים :

ארבעים ימי מאסר, מתוכם עשרה ימים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו מן הכלא, שלא יעבור עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

תקופת המאסר תימנה מיום מעצרו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ב' אלול תש"ע, 12 אוגוסט 2010, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: