מדינת ישראל נ' אלירם

הכרעת דין

הנאשם מזוכה מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי נהג ברכב ובהתקרבו למעבר חציה לא איפשר הוא עפ"י הטענה להולכי רגל שחצו במעבר להשלים את החציה בבטחה וזאת בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר ובכפירתו טען כי אמנם נהג במקום והתקרב למעבר החציה, אך שני נערים עמדו על המדרכה, שוחחו ביניהם וטרם ירדו לכביש בעת הוא הגיע למעבר החציה אלא בחרו הם לרדת למעבר רק כאשר רכבו כבר כמעט השלים את מהלכו על מעבר החציה.

לנוכח הכפירה התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר משה דנגורי (ע.ת.1) ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

לאחר מתן הדעת לעדויות ולראיה שהוגשה מסקנתי היא כי נותר ספק סביר אשר הימנו מן הראוי שהנאשם ייהנה.

מצאתי כי בדו"ח מתקיים חסר אשר איננו מאפשר את הבטחון המשפטי הדרוש לכדי הרשעה. הסתבר כי השוטר לא רשם מאיזה צד חצו הולכי הרגל. השוטר גם לא רשם מה רוחבו של מעבר החציה או כמות פסי החציה ולא רשם לאיזה פס הגיעו הולכי הרגל עפ"י הטענה.

עוד הסתבר מעדות השוטר כי הוא היה בניידת עם שוטר או פקח נוסף אשר נהג בניידת, אלא ששוטר או פקח זה לא הובא לעדות וגם לא נרשם בדו"ח אם הנ"ל ראה או לא ראה את האירוע.

השוטר רשם בדו"ח כי הוא נסע אחרי רכב הנאשם תוך שמירת קשר עין רצוף, אך לא רשם באופן ברור דיו לטעמי האם לא הפריד (כטענת הנאשם) רכב נוסף בין רכב הנאשם לבין הניידת.

ככל שהפריד או הפרידו כאמור כלי רכב נוספים (שניים במספר לגירסת הנאשם) והשוטר ישב שלא במושב הנהג, לא מן הנמנע כי אולי היתה הסתרה כלשהי ולו רגעית אשר בעטיה יכול היה אולי השוטר להיקלע לטעות אנוש בקשר עם עיתוי ירידת הולכי הרגל לכביש.

אזכיר כי מדובר בעד תביעה יחיד בתיק זה ומשכך הם פני הדברים מבחינת הזהירות המתבקשת טרם החלטה בדבר הרשעה, ולנוכח אי השלמות כאמור של הדו"ח שנערך, מתקיים אם כך ספק סביר. במצב דברים שכזה דין הנאשם לזיכוי חמת הספק.

הנאשם מזוכה אם כך כאמור מן העבירה שיוחסה לו, וזאת מחמת הספק.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, 09 אפריל 2014, במעמד הצדדים.

קלדנית: שולי הרפז התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: