מדינת ישראל נ' אלחסוני(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על הארכת מעצרו של החשוד ב- 5 ימים.

על פי הבקשה העבירות המיוחסות לחשוד הנן גניבה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 והתפרצות למגורים בניגוד לסעיף 406 (ב) וזאת ב- 3 הזדמנויות.

על פי פרטי העבירה, החשוד חשוד בכך כי פרץ למספר חדרים במלון צל הרים בים המלח וגנב משם סכום כסף רב.

עיינתי בתיק החקירה, כפי שזה הוצג בפני, ולאחר שעשיתי כן, נחה דעתי כי בידי המבקשת , החשד הסביר הצריך בעוצמתו בשלב זה, כי החשוד ביצע את העבירות המיוחסות לו. כך למשל : עיון בחומר החקירה מגלה כי החשוד קושר את עצמו לביצוע העבירות .

עילת המעצר הרלבנטית בשלב זה היא זו המנויה בסעיף 13 (א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי ( סמכויות אכיפה- מעצרים) , התשנ"ו - 1996שעניינה הצורך בנקיטת הליכי חקירה כשהחשוד נתון במעצר. בהקשר זה שמתי ליבי לפעולות החקירה הנדרשות כפי העולה מהדו"ח ב1/ אשר הוצג בפניי. על הדו"ח נמנות לטעמי 3 פ עולות פעולות חקירה מהותיות כפי שראיתי לסמן גם בדו"ח שהוצג לי.

תוך בחינת הוראות סעיף 13 (ב) לחוק המעצרים מצאתי, כי בזיקה לטיבן של הפעולות, אופיין ומהותן, הרי ששחרור החשוד בשלב זה על דרך חלופת מעצר, יש בו כדי לסכל את החקירה, ולהקים חשש ממשי לשיבוש מהלכי משפט ולהשפעה על עדים.

לא נעלמו מעיני נסיבותיו האישיות של החשוד ונסיבות ביצוע העבירה כפי שאלה נפרשו בפני על ידי ב"כ החשוד ובכלל זה, את העדר עברו הפלילי. כמו כן לא נעלם מעיני כי מדובר בעבירות רכוש. יחד עם זאת, בזיקה לטיבן של הפעולות הנדרשות ועילת המעצר הקמה בהקשר זה, ובהיותה של החקירה בראשיתה, אני סבורה כי לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר בשלב זה.

יחד עם זאת, הבקשה להארכת מעצר ב- 5ימים איננה מידתית בנסיבות העניין ואין בה לדידי כדי לאזן נכונה בין הגבלת חירותו של החשוד, מחד וצורכי החקירה מאידך. באיזון הראוי , אני נעתרת חלקית לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של החשוד ב- 3 ימים עד ליום א' שעה 12:00.

ניתנה והודעה היום י"ז אלול תש"ע, 27/08/2010 במעמד הנוכחים.

נגה שמואלי-מאייר, שופטת

הוקלד על ידי: ריקי סרוסי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: