מדינת ישראל נ' אלחדאד(עציר)

גזר דין

כנטען בכתב האישום, בו הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון ולאחר שנשמעו חלק מעדי התביעה, החל מחודש אוקטובר 2012 ועד לחודש פברואר 2013, החזיק הנאשם בשני מחסנים בכפר עקב.

במהלך תקופה זו, העביר הנאשם באמצעות רכבו עשרה קטנועים ושתי שלדות של קטנועים שנגנבו כולם באיזור ירושלים, ואחסן אותם במחסניו.

בשל כל אלו, הורשע הנאשם בקבלת רכב שהושג בעבירה על פי סעיף 413י לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

אין מחלוקת בין הצדדים על העובדה כי הנאשם עוסק במכונאות אופנועים וכי זהו מקצועו.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הצביעה על מעשיו החמורים של הנאשם, שאמנם לא נטל חלק בגניבת הקטנועים, אך היווה גורם משמעותי בשרשרת הגניבה והסחר באופנועים הגנובים ובחלקיהם הנעשים תוך פגיעה קשה ברכושו ובקניינו של האדם.

בשל כל אלו, סוברת המאשימה כי מתחם הענישה ההולם לכל מקרה ומקרה צריך שיעמוד על 12-24 חודשי מאסר בפועל.

לאור עברו הפלילי של הנאשם הכולל חמש הרשעות קודמות ולאור העובדה כי מאסר מותנה תלוי ועומד כנגדו, עותרת התביעה לעונש מתאים של 60 חודשי מאסר בפועל וכן להפעלת המאסר המותנה במצטבר למאסר שיוטל בתיק זה, פסילת רישיון נהיגה, פסילה מותנית וחילוט הרכב ששימש להעברת הקטנועים.

ההגנה סוברת, כי מדובר ב"עצימת עיניים" ותו לא. הקטנועים וחלקיהם הגיעו אל הנאשם במסגרת עבודתו כמכונאי אופנועים, והוא חטא בכך שלא העמיק את הבדיקה, אך הוא אינו חלק משרשרת עבריינית ועונשו צריך להגזר לאורה של הנחה זו.

באשר לעברו הפלילי הקשור לתחום בו הוא הורשע בתיק דנן, גורס הסניגור כי הוא שילם את חובו לחברה ואין לגזור עליו עונש כפול בשל כך, והוא סבור כי יש להפעיל את המאסר המותנה בחופף לעונש שיוטל בתיק זה.

הצדדים הגישו לעיוני פסיקה, כל צד ושיטתו, כל צד ומתחמו שלו.

יש לציין עוד, כי הסניגור הגיש פסיקה מקילה מבית המשפט הצבאי ב"אזור", רובם בהסדרי טיעון מוסכמים אשר בהם נגזרו חודשי מאסר ספורים בלבד.

בין היתר, הוגש גזר דינו של טארק השלמון (תיק 1914/13) מבית משפט הצבאי ביהודה שם נגזרו על הנאשם, שלטענת הסניגור, החזיק שני מחסנים באיזור קלנדיה, עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל בלבד. יצויין כי עיון בגזר הדין, מלמד כי הנאשם קיבל שני מנועים גנובים בלבד, ולא שני מחסנים, כאמור. הסניגור הבהיר בעל פה, כי מדובר היה בשבעה מנועים גנובים.

בנסיבות אלו, לא ניתן להשוות בין המקרה דנן, למקרה זה, ואחידות הענישה, אינה רלבנטית כאן.

הנאשם בדברו האחרון, הביע צער על מעשיו וביקש רחמים והתחשבות במצבו כאב לחמישה ילדים.

דיון והכרעה

מתחם הענישה ההולם

קטנועו של אדם, היא כלי רב ערך הן במובנו המהותי והן במובנו הכלכלי. אדם סביר נדרש להשקיע ממון לא מועט ברכישת כלי רכבו, ובדרך כלל, השימוש בקטנוע שנרכש הינו יומי, תדיר, חשוב ונצרך.

אדם שקטנועו נגנב ממנו באישון ליל, מוצא עצמו באחת מחוסר ממון, מחוסר תחבורה, מתוסכל ומוטרד עד מאד.