מדינת ישראל נ' אלבז(עציר)

החלטה

מתיר חזרה מכפירה.

ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תשע"ב, 02/07/2012 במעמד הנוכחים.

ארז יקואל, שופט

הכרעת דין

על יסוד הודיית הנאשם באמור בעובדות כתב האישום אני מרשיעו בעבירה המפורטת בו.

ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תשע"ב, 02/07/2012 במעמד הנוכחים.

ארז יקואל, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע כהודייתו בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

הנאשם יליד 1937 ובעברו הרשעה אחת, בין היתר בעבירה דומה וכלפי אותה מתלוננת.

תלוי ועומד כנגד הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה בן חודשיים.

מעובדות כתב האישום עולה כי עובר ליום 5.10.11, האזינו הנאשם ורעייתו לרדיו, עת דווח על בעל שחתך את אשתו מבטנה. אז, אמר הנאשם למתלוננת כי יעשה לה את ששמעו ברדיו.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון.

אין צריך להרחיב באשר לחומרת מעשיו של הנאשם.

המדובר בדברי איום ברף עליון של חומרה שמצדיקים ענישה ממשית ובעיקר כך בשים לב לעברו של הנאשם שגם מאסר מותנה לא היווה מורא מתבקש מפני שיבה לסורו.

עם זאת, כל מקרה נבחן כפי נסיבותיו.

הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים הינו תולדה של קושי ראייתי ממשי שיכול והתיק היה מסתיים בזיכוי מחמת הספק, ככל שהיה נשמע לגופו.

המתלוננת עצמה מצדדת בהסדר, היא והנאשם אינם מצויים במערכת יחסים זוגית כעת ומצבו הרפואי של הנאשם מורכב וזאת בלשון המעטה.

מכל אלו, סברתי כי ההסדר מאזן נכונה בין האינטרסים השונים, תוך שהוא מציג איזון ראוי "בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב שהתביעה מייצגת מצד אחד, לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם מצד אחר..." (ר' ע"פ 1958-98 – פלוני נ' מ"י, תק-על 2002, 820).

אני משית על הנאשם את העונשים, כדלקמן -

הארכת מאסר מותנה - מוארך בזאת מאסר על תנאי לתקופה של חודשיים כפי שהוטל על הנאשם ביום 10.1.10 בפ' 2904-09 של בית משפט זה וזאת לתקופה של שנתיים נוספות מהיום.