מדינת ישראל נ' אל שמאלי

החלטה

תיק זה נדחה פעמים רבות. אביא בחשבון את טיעוני ב"כ הנאשם לעניין הרשעה זו. אבקש להמשיך את הטיעונים לעונש.

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תשע"ד, 09/04/2014 במעמד הנוכחים.

אלי אנושי, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ללא רשיון נהיגה תקף למעל מ-12 חודשים, אשר פקע בשנת 2005 ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. התביעה עתרה לענישה של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח הכוללת הפעלת מאסר על תנאי בן 4 חודשים הנזקף לחובתו, פסילה ממושכת ורכיבים נוספים תוך הפניה לעברו המכביד ביותר של הנאשם, הכולל כפי שטען ב"כ המאשימה הרשעה נוספת של נהיגה בזמן פסילה שנעברה לאחר עבירה זו.

מנגד ב"כ הנאשם, בקש שלא לשלוח את הנאשם לבית האסורים. בקש להסתפק בלא יותר מהמאסר המותנה שנזקף לחובתו. טען כי הרשעה נוספת בזמן פסילה ניתנה בהעדר וכי הנאשם לא זומן למשפט כנדרש על פי דין. כן הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם.

מתחם העונש ההולם:

כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג', א' לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשיי העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, עיקרון ההלימה יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

בענייננו הנאשם נהג בזמן פסילה כאשר רשיון נהיגתו פקע לפני קרוב לעשור שנים. אין ספק כי מדובר בעבירות חמורות ביותר המהוות זלזול בהחלטות בימ"ש ואף סיכון משתמשי הדרך.

האזנתי לטיעוני ב"כ הנאשם אשר הפנה לנסיבות העבירות ולכך שלא הפקיד הנאשם תצהיר במועד, אולי לא הבין את דברי כב' השופטת שגזרה עליו את הפסילה ואולם, אין ספק כי העבירה נעברה.

לאור האמור סבור אני כי מתחם העונש ההולם לעבירה זו במהירות זו אמור לנוע בין רכיב מאסר שירוצה בעבודות שירות ועד 10 חודשים של מאסר בפועל, פסילה בפועל בין 6 חודשים ל-18 חודשים וכן מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

בגזירת העונש המתאים לנאשם שבפני וכמצוות המחוקק יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות אשר אינן קשורות לביצוע העבירה.

ב"כ המאשימה הציג בפני את עברו התעבורתי של הנאשם אשר נוהג משנת 86' ואשר לו מעל 48 ה"ק כולל נהיגה באור אדום, ללא רשיון נהיגה, ואף הרשעה בהעדר של נהיגה בזמן פסילה שבה הורשע כ-5 שנים לאחר מועד העבירה שבפני.

מעיון בהרשעה קודמת שהוגשה לבית המשפט הרי בגז"ד שגזרה כב' השופטת טאובר בתיק 6084/08 ביום 23.6.08 הרי עונש המאסר שניתן למשך תקופת תנאי של שנתיים, הוא למעשה אינו בר הפעלה לעבירה שבפני.

כמו כן בפני תסקיר שירות המבחן אשר לא ניתן לכנותו תסקיר חיובי . שירות המבחן התרשם כי הנאשם נוטה להרחיק את התנהגות פורצת החוק ממנו, נוטה לצמצם את חומרת העבירות אותן ביצע, החוק אינו מהווה גבול עבורו, ולאור זאת ועל מנת להביא מסר ברור לגבי חומרת העבירה והתנהלותו הבעייתית הם מציעים על ענישה מוחשית וקונקרטית וממליצים במידה ובימ"ש שוקל הטלת עונש מאסר כי ירוצה בעבודות שירות כאמצעי להפחתת סיכון עתידי.

אציין כי לא בלי היסוס החלטתי לקבל את המלצת שירות המבחן להשית על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות.

אציין כי לאור חומרת עברו התעבורתי והפלילי, התרשמות שירות המבחן, ומועד ביצוע העבירה, הנאשם ירצה תקופה משמעותית בעבודות שירות. כמו כן אשית על הנאשם מאסר מותנה שלא ניתן לרצותו עוד בעבודות שירות. מאסר על תנאי מכביד שיהיה כחרב מעל צווארו.

בית משפט מבהיר בזאת לנאשם כי באי שליחתו למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח כרגע אין משום כל הבנה למעשיו החמורים ואם יחזור עליהם, הרי ימצא את עצמו בבית האסורים.

אשר על כן לאחר ששקללתי את כל הנתונים, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

אני דן את הנאשם ל-5 חודשי מאסר.