מדינת ישראל נ' אל אפיניש(עציר) ואח'

החלטה

בקשת המשיב 1 להורות כי ביהמ"ש יעיין בהחלטתו מיום 6.5.2010, החלטה במסגרתה הורה ביהמ"ש על מעצרו עד תום ההליכים, ויורה על חלופת מעצר.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות איומים, תקיפה, והפרת הוראה חוקית.

ברקע הדברים, הפרת הוראה חוקית של כב' השופטת חיימוביץ, אשר הורתה למשיב במסגרת תיק אחר, בו דנה בערר, על שהייה במעצר בית, תחת פיקוח ערבים ואיזוק אלקטרוני. במהות כתב האישום, עומד אירוע מיום 25.3.2010, בסמוך לחצות בו המשיב ביקש מהמתלוננת שהינה קטינה, להיות חברה שלו, וכאשר סירבה, סטר לה בחוזקה בפנים, איים עליה ועל קטין אחר ורדף אחריהם כשהוא אוחז במספריים בכוונה להפחידם. חלק מהמעשים בוצעו ביחד עם אחר. מעשי המשיב בוצעו תחת השפעת אלכוהול.

כאמור בהחלטה 6.5.2010, הורתי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים ולאחר שלקראת דיון זה התקבל תסקיר שלילי של שירות המבחן.

אעיר כי הייתה הסכמה לצו המעצר, הסכמה אשר באה בין היתר, על רקע מסקנת שירות המבחן.

שירות המבחן קבע בתסקירו, בין היתר, כי קיימת מסוכנות גבוהה להתנהלות פורעת חוק כן התייחס שירות המבחן לקושי בגבולות חיצוניים ופנימיים ובשל דפוסי חשיבתו והתנהגותו ונטייה להציג מידע חלקי ומגמתי. בשל צנעת הפרט איני מוסיף נתונים נוספים אשר הביאו את שירות המבחן בסופו של דבר, להמלצה שלילית.

המשיב הגיש בקשתו במסגרתה טען, ובין היתר, כי הינו צעיר בן שעבר לא מזמן את גיל 18, ללא עבר פלילי מכביד. נטען כי בישיבת ההוכחות שהתקיימה בחודש יוני, לא התייצבו 2 עדי תביעה לרבות המתלוננת, ולפיכך הדיון נדחה ליום 1.11.10. נטען כי בשל כך שמדובר בצעיר, הרי מעצר במשך 5 חודשים יש בו בכדי להוות גורם מרתיע.

עסקינן במשיב שהינו צעיר ואין ספק כי מעצר בן 5 חודשים, לראשונה בחייו מהווה גורם מרתיע.

יחד עם האמור, נסיבות העבירות לכאורה אינן קלות.

את העבירות ביצע המשיב לכאורה כשהוא תחת השפעת אלכוהול.

שירות המבחן אשר בחן את אישיות המשיב בא בהמלצה שלילית כפי שתואר לעיל.

ההצעה שהוצעה כחלופה למשיב הינה מעצר בית תחת פיקוחה של אמו, ערבה שכשלה בתפקידה כעולה מכתב האישום, ערבה שהיתה צריכה לפקח על המשיב במעצר בית, אולם לא עשתה כן.

מועד ההוכחות בתיק קבוע לעוד שישה שבועות מהיום.

סביר להניח כי בדיון זה, או לכל היותר, בדיון סמוך ניתן לסיים את שמיעת התיק.

נאמר לי כי הוצאו צווי הבאה כנגד שני עדי התביעה (שהינם קטינים) שנותרו ואשר לא התייצבו לדיון.

בנסיבות האמורות, אין די בחלוף 4 חודשים מהחלטה קודמת בכדי להביא לשינוי החלטת מעצרו של המשיב ובדגש על כך שהתיק צפוי להסתיים בעוד זמן לא רב, מה גם שלא הוצעה חלופה ריאלית למעצרו של המשיב.

בנסיבות אלו, אני מורה על דחיית הבקשה לעיון חוזר.

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"א, 14/09/2010 במעמד הנוכחים.

יעקב פרסקי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: