מדינת ישראל נ' איסקוב(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב לתקופה בת 10 ימים מכח הוראת סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996 (להלן:"החוק").

זוהי בקשה שניה המוגשת להארכת מעצרו של משיב זה שנעצר ביום 24.2.2010.

הבקשה מייחסת למשיב חשד בדבר גרימת מוות בכוונה תחילה, ניסיון לגרום למותו של אדם, קשירת קשר לביצוע פשע וכן תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר.

במהלך הדיון הוצג לעיוני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובכלל זה מידע חסוי שסומן בפרוטוקול מב/1 ולצד זאת, מסמך נוסף שסומן מב/2, כשבאלו מפורטות פעולות החקירה הנדרשות והמחייבות לכאורה מעצר המשיב עד לסיומן.

ב"כ המשיב שם דגש על כך שנתן הסכמתו בהארכת המעצר הראשונה, על מנת לאפשר למבקשת לקדם את הליכי החקירה ולמצות את הנדרש בעניינו של המשיב, ובמצב דברים זה, ובנסיבות העניין אין מקום להארכה נוספת ומכל מקום בוודאי שלא כדי ההיקף המבוקש, זאת בשים לב לכך שעל פי השערתו, אין בנמצא ראיות הקושרות את המשיב לעבירות המיוחסות לו כולן, ומשפעולות החקירה המבוקשות בחלקן העיקרי, אינן נוגעות למשיב כלל.

ב"כ המשיב מדגיש אף את שיתוף הפעולה מצד המשיב בחקירתו.

במהלך הדיון ומשעסקינן בהארכת מעצר שניה, נהג בית המשפט ביד רחבה למדי עם ב"כ המשיב בהפניית שאלות רלוונטיות לב"כ המבקשת, בעניין התקדמות החקירה עד כה והפעולות הנדרשות בהמשך.

בחנתי את חומר החקירה המונח בפניי ובפרט את החלקים אליהם הפנה ב"כ המבקשת, בשים לב לשאלות אשר הופנו אליו, וסבורה אני כי אף אם תאמר כי החשד הסביר העולה מתוך חומר החקירה אינו קיים בדרגה שווה בהתייחס לעבירות כולן, הרי שאז ועדיין, חשד סביר ישנו בהתייחס לעבירות אלו ובפרט לשתיים האחרונות אשר נמנו לעיל בבקשה.

טענת ב"כ המשיב כי הלה שיתף פעולה בחקירתו אינה מדוייקת, ויש בהחלט עוד מה שראוי כי יבחן. מוצאת אני להפנות באופן קונקרטי אף לעימות אחד מבין השלושה המצוי בתיק, בכל הנוגע לחשד המיוחס למשיב בעבירות האחרונות האמורות, כמו גם לתשובת החוקר במסמך שסומן מב/5.

עילת מעצר על פניו ישנו, בשים לב למסוכנות העולה מטיבן של העבירות בהן עסקינן, ואף החשש מפני שיבוש הליכי החקירה.

עם כל זאת, על פניו חלק הארי בפעולות החקירה הנדרשות אינו נוגע למשיב באופן קונקרטי, ואף אם תינתן הדעת לפסיקה קיימת לפיה יש לעיתים שאין להפריד בין עניינם של החשודים השונים עד לסיום החקירה כאשר עסקינן בפרשה אחת (ראה בש"פ 2581/07 מ"י נ' אברהם טולי גונדנברג), הרי שאז ועדיין אין בפעולות החקירה הנדרשות באופן כללי ובאופן קונקרטי, כדי להצדיק מעצרו של המשיב כדי ההיקף המבוקש.

נוכח כל האמור, ובשים לב לכך שמעורבים לא מעט חשודים בפרשה, ותוך הינתן הדעת לכך שאין מקום להותיר את המשיב שבוי בידי המבקשת עד אשר יעלה בידה לאתר את החשודים כולם, מצאתי מקום להאריך את מעצרו של המשיב עד ליום 8.3.2010 בשעה 10:00.

די במשך זמן זה בכל הנוגע להזדמנות הניתנת בידי המבקשת לאתר חשודים נוספים שיש לחוקרם. בענין זה אציין כי נתתי דעתי אף להסברו של ב"כ המבקשת בתשובתו מב/3 בכל הנוגע לפעולות שנעשו בעניין זה.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר תש"ע, 03/03/2010 במעמד הנוכחים.

אורית חדד, שופטת