מדינת ישראל נ' אייל קפון

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 13.8.12, הודעת תשלום קנס בגין נהיגה על המדרכה שלא לשם חצייתה כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 38(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 12.6.13, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ אוסמה מסעוד, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם והוגשו תמונות, שסומנו נ/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 13.8.12, בסמוך לשעה 11:10, נצפה הנאשם על ידי עד התביעה, כאשר הוא נוהג בקטנוע על המדרכה ברחוב לינקולן בתל אביב, בסמוך לצומת עם רחוב מנחם בגין, מכיוון מערב לכיוון מזרח, מגיע עד מעבר החציה שבצומת ויורד לכביש.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" אין לי עבירות. נסעתי כדי לרדת כי חניתי על המדרכה. אני ממתין לילד, אשתי בהריון".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך עשה זאת על מנת לרדת מהמדרכה, ממקום חניה מוסדר לאופנועים. עוד טען הנאשם, כי לא יכול היה לרדת ישירות ממקום החניה לכביש, שכן כלי רכב, בעיקר מוניות, חנו במקום וחסמו את הדרך.

הנאשם הציג תמונות של המקום.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום ולמעשה אין מחלוקת בין גרסת המאשימה לזו של הנאשם באשר לעובדות המקרה.

לשון תקנה 38(א) לתקנות התעבורה הנה:" לא ינהג אדם רכב או בעלי חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, אלא לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם". דהיינו, בלשון מפורשת קובע המחוקק כי ניתן לנהוג רכב על המדרכה אך ורק לשם תכלית אחת – חציה כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם.

פירוש המילה חציה, על פי מילון אבן שושן, הנו:" צליחה, מעבר מצד אל צד".

כשם שחציית כביש תהא תמיד מצדו האחד של הכביש אל צדו השני, לרוחבו, בשונה מנסיעה לאורך כביש, הרי שלא תיתכן מחלוקת כי נסיעה לאורך מדרכה, אינה בגדר צליחה או מעבר מצד אל צד.

מ- נ/1, ניתן לראות כי כלי הרכב החונים במקום אינם חוסמים את כל המדרכה ורוכב אופנוע יכול בנקל לרדת לכביש, ממקום חנייתו, בין כלי הרכב החונים. גרסת הנאשם לפיה במועד העבירה חנו במקום מוניות, כשהן צמודות זו לזו, באופן שמנע כל מעבר אינה סבירה בעיני.

על רוכבי רכב דו-גלגלי, המבקשים לחנות רכבם על המדרכה, להגיע אל מקום החניה בדרך הקצרה ביותר, תוך חציית המדרכה לרוחבה ולהימנע מנסיעה לאורך המדרכה. בנקודה זו, אני גורסת כי המחוקק אמר את דברו באופן ברור ומפורש.

לאור כל האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ב' אב תשע"ג , 09 יולי 2013, במעמד הצדדים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: