מדינת ישראל נ' אידלסון גליה

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשמת.

כללי

1.כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום בעבירה של העמדת רכב על יד תמרור ג-43 (חנייה לרכב נכה) בניגוד לתקנה 72 (א)(16) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 2.6.09.

 2.לטענת המאשימה הנאשמת העמידה רכב ליד תמרור ג-43. לחילופין טוענת המאשימה כי די בכך שחנתה במקום הצבוע בכחול, ללא קשר למיקומו המדויק של התמרור, כדי לבסס הרשעה בעבירה שיוחסה לה.

 3.הנאשמת כפרה באשמה אך הודתה כי העמידה את רכב בחנייה שצבעה כחול. לטענתה תמרור ג- 43 מתייחס למקום הצבתו בלבד ולא למקומות חנייה הסמוכים לו ואין כל איסור העמדת רכב במקום הצבוע בכחול.

  המקום בו החנתה הנאשמת את רכבה

4.בטרם אדון בשאלת אשמתה של הנאשמת עלי להכריע היכן בדיוק העמידה הנאשמת את רכבה.

5.אין מחלוקת כי התמונות נ/1 משקפות את המקום באופן כללי (ראה עדותו של עד התביעה רס"מ דודי אמסלם בעמ' 1 ש' 20-2 לפרוטוקול). מדובר בחניון בו מקומות החנייה הצמודים למדרכה צבועים בכחול. ניתן לספור לפחות 10 חניות הצבועות בכחול ולפחות -4 תמרורי ג-43 המוצבים ליד חלק ממקומות החנייה הצבועים בכחול.

כן ניתן להבחין כי ליד 4 מהחניות הצבועות בכחול (לרבות אלו שסומנו ב- X ועיגול) אין תמרורי ג- 43. למעשה מדובר בשורה ארוכה של חניות הצבועות בכחול ורק ליד חלק מהן מוצבים תמרורי ג- 43.

6.עד התביעה רס"מ דודי אמסלם אשר ערך את הדו"ח ת/1 לא ידע לומר באיזו חנייה משלל החניות הצבועות בכחול העמידה הנאשמת את רכבה:

  ש.       אתה זוכר באיזה חניות מהתמונה אני חניתי.

ת.        לא. באחת החניות האלה.

ש.       יכול להיות שחניתי בחנייה שאני מסמנת ב- X .

ת.        אני לא יכול לזכור.

ש.       יכול להיות שהחניתי בחנייה שאני מסמנת עיגול.

ת.       יכול להיות שחניתי בחנייה שלא צמודה לעמוד מימין או משמאל.

ת.        אני לא זוכר.

(עמ' 1 ש' 25-21 ועמ' 2 ש' 4-1 לפרוטוקול).