מדינת ישראל נ' אטיאס ואח'

החלטה

לפני בקשה לפסילת המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בהתאם לסעיף 46ב(א) לפקודת התעבורה.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, עבירה של נהיגה רשלנית אשר דרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש – עברה לפי סעיפים 38(3) ו-62(2) לפקודה, ונהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62 (3) יחד עם סעיף 64ב(3א) לפקודה.

הצדדים הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה, אף והסכימו לפסילה עד תום ההליכים, אולם נחלקו בשאלה האם יש לקצוב את הפסילה ל-6 חודשים כבקשת ב"כ המשיב לאור הלכת "אבו צעלוק", או לפסול עד למתן גזר דין בענינו של המשיב, כגרסת המבקשת.

סעיף 46 ב (א) לפקודת התעבורה, קובע כי: "הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה ביהמ"ש על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעניינו".

 5. סעיף 46ב (ב) לפקודת התעבורה, קובע חזקת מסוכנות של נהג אשר מואשם בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית. ולפיו הנטל לשכנע את בית המשפט בכך שאין בנהיגתו משום סכנה לציבור ולסתור את החזקה עבר לכתפי הנהג.

בבש"פ 8645/07 חדש נ' מדינת ישראל נפסק כדלהלן:

"בדברי ההסבר להצעת החוק הובהר כי מדובר בפסילה "אוטומטית", אשר מטרתה "להביא לכך שנהג שהוגש נגדו כתב אישום בשל מעורבותו בתאונת דרכים שבה נהרג אדם, לא ימשיך לנהוג ולסכן בנהיגתו את הציבור, אלא אם כן ישתכנע בית המשפט שנהיגתו אינה מהווה סכנה לציבור" (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 79) (פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם), התשס"ז – 2007, ה"ח 129). אמור מעתה, כי סעיף 46ב לפקודת התעבורה קובע חזקת מסוכנות החלה על נאשמים שהיו מעורבים בתאונה שהביאה למותו של אדם, ועליהם מוטל הנטל להפריכה."

כן נפסק בבש"פ 6757/09 דוד מזרחי נ' מדינת ישראל :

"המסר שבסעיף 46ב הוא, שהמחוקק מבקש להחמיר עם מי שהואשמו בתאונות קטלניות, כדי להגן על הציבור ולהרתיע, וגם-לדעתי-לאותת כי לאחר תאונה קטלנית אין "עולם כמנהגו נוהג", וככלל אין הנאשם יכול ליטול הגה ולנסוע בכבישים במהלך משפטו".

6. לעניין הלכת "אבו צעלוק", סבור בית המשפט כי לאור תיקון סעיף 46ב (א), הפסילה עד תום הליכים במקרה של תאונת דרכים קטלנית, אינה מוגבלת ל-6 חודשים כפי שהיה בעבר. כיוון שהתיקון לפקודת התעבורה הנו מאוחר להחלטת בית המשפט בעינינו של אבו צעלוק, החלטה זו אינה רלונטית.

7. יתרה מכך, סעיף 50 ב' לפקודת התעבורה, הקוצב פסילה ל-6 חודשים, אינו מתיחס כלל לסעיף 46ב (בניגוד למשל לסעיף 49 לפקודה) ולכן לא ניתן להסיק ולומר שלאחר התקנת סעיף 46ב', כוונת המחוקק היתה שסעיף 50 ב', יכלול גם פסילה עד תום ההליכים בתאונות דרכים שבה נהרג אדם.

8. למותר לציין כי בתיק לפני, לאור האמור בבקשה לפסילה עד תום ההליכים, הגשת כתב אישום חמור ביותר כנגד המשיב ולבטח לאחר הסכמת הצדדים על קיומן של הראיות לכאורה, אין ספק שהמשיב הנו נהג שמסוכן לציבור ואין לאפשר לו לנהוג וזאת עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק זה.

9. לגבי טענת ב"כ המשיב שבית המשפט אמור לבקר את נושא הפסילה לאור נסיבות, כפי שיתגלו בעתיד, הרי שבעתיד שמורה לב"כ המשיב הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר על פי החוק והפסיקה, אם וכאשר ימצאו לנכון לעשות כך.

10. אשר על כן הריני מורה על פסילת המשיב מהחזקת או מקבלת רשיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטים נגדו – עד מתן פסק דין בענינו.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"א, 14 אפריל 2011, במעמד הנוכחים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: