מדינת ישראל נ' אחיזקלשווילי מרבי

הכרעת דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בקלות ראש בניגוד לתקנה 62 (2) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

2.עפ"י הנטען בהזמנה לדין וכתב אישום (הדו"ח - ת/1) – בתאריך 28/02/11 שעה 20:45 בערך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 5933608 ברח' דוד רזיאל ברמלה. הוא נסע לאחור ותוך כדי כך חלף על מעבר חצייה עד לכיכר, מרחק של כ-30 מ' ללא מכוון ותוך סיכון עוברי דרך שהיו בכיכר.

תגובת הנאשם לדו"ח היתה: "תוותר לי. מה אתה חושב שאני כלב שלך תיזהר לך".

3.בהקראה טען הנאשם: "לא זוכר שעברתי על מעבר חצייה. לא חזרתי לכיכר מה יש לי לעשות שם".

4.בישיבת ההוכחות העיד מטעם המאשימה השוטר עורך הדו"ח, רם אייזנר עת/1, והנאשם העיד מטעם ההגנה.

5.בעדותו, חזר עת/1 על האמור בדו"ח והסביר, כי במקום הייתה תהלוכה ועוברי דרך רבים בכיכר והנאשם גרם לסיכונם.

בחקירתו הנגדית, הסביר העד כי ערך תרשים בת/1, הסביר היכן עמד וכיצד ראה את הנאשם מבצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, היינו נוסע לאחור מרחק של כ-30 מ' ונכנס בנסיעה לאחור לכיכר.

עדותו של העד לא הופרכה בחקירתו הנגדית.

6.הנאשם שבחר להעיד, סיפר בעדותו, כי עבר את הכיכר וראה את ההתקהלות וכי היה הרבה רעש. כשעבר את הרכב ראה שיש חניה פנויה מצד ימין, לכן נסע לאחור. הוא הודה שהוא עבר מרחק "עברתי הרבה אבל לא היו שם אנשים". לפתע הגיע השוטר, עת/1, צעק עליו ואמר לו לעצור בצד ורשם לו דו"ח. הנאשם סתר את דברי השוטר כי אין מקום חניה בכיכר וטען שאפשר להחנות שם.

בחקירתו הנגדית, הודה הנאשם שנסע לאחור. תחילה אמר כי עבר 2 מכוניות בעת שנסע לאחור לאחר מכן תיקן ל-4-5 מכוניות.

הנאשם הכחיש, כי נכנס בנסיעה לאחור לכיכר וכי נסע כ-30 מ' אך הודה שהגיע בסמוך למעבר החצייה.

7.אני נותנת אמון בעדותו של עת/1 שהבחין בנאשם נוסע לאחור מרחק מעבר לדרוש לצורך ביצוע חניה, אף לגרסת הנאשם, וכי אותה עת הייתה במקום תהלוכה רבת משתתפים ובכך סיכן הנאשם את עוברי הדרך.

עדות זו מסתייעת בדברי הנאשם שהעיד שנסע לאחור מרחק של כ-5 מכוניות וכי במקום התנהלה תהלוכה.

8.כבר נפסק לא פעם, כי בעבירות התעבורה מסוג העבירה הנדונה, ניתן להרשיע הנאשם על סמך עדותו היחידה של השוטר, שהבחין בביצוע העבירה, אולם זאת בתנאי שאין סתירות בה ואין תמיהות.

ערה אני לעובדה, כי הרשעת הנאשם במקרה דנן נובעת מעדותו היחידה של עד התביעה, אולם עדות זו מסתייעת בעדותו בבית המשפט, על כן ניתן להרשיעו על סמך עדות השוטר בלבד.

9.סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר, המיוחס לנאשם בכתב האישום. לפיכך אני מרשיעה אותו בעבירה של נהיגה בקלות ראש בניגוד לתקנה 62 (2) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

ניתנה והודעה היום ח' שבט תשע"ב, 01/02/2012 במעמד הנוכחים.

לאה שלזינגר שמאי, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.