מדינת ישראל נ' אזרן

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום. אני מוצאת אותו אשם בעבירות המפורטות בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תשע"א, 28/12/2010 במעמד הנוכחים.

יעל אבירם , שופטת בכירה

ב"כ המאשימה טוענ/ת לעונש:

גזר דין

1.בהתחשב בנסיבות, בהודאה, בחרטה, בחלוף הזמן הקיצוני – כמעט ארבע שנים, גילו הצעיר של הנאשם במועד הרלבנטי – היה קטין, באורח חייו הנוכחי הנורמטיבי – עובד במקצועו בתחום המוזיקה, בהעדר הרשעות קודמות בעבירות רלבנטיות – לחובת הנאשם שני רישומים פליליים ללא הרשעה והרשעה מאוחרת בעבירה מסוג אחר, לנוכח העובדה כי המחוקק קבע עונש מקסימלי של שנה אחת בגין עבירה זו (מבחינת רמת הענישה בחוק נמנית עבירה זו בין הקלות בחוק העונשין), ולאחר ששמעתי דבריהם של ב"כ התביעה ושל הנאשם מוטל בזה על הנאשם עונש כדלקמן:

א.מאסר על תנאי של 4 חודשים ואולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך תקופה של שנתיים העבירה בה הורשע ויורשע עליה.

ב.חתימה על התחייבות בסך של 2,000 ש”ח בערבות עצמית להימנע מלעבור על החיקוק לפיו הורשע הנאשם תוך שנתיים מהיום.

2.אשר לכלל האינדיבידואליזציה בענישה – רע"פ 5066/09 – ירון אוחיון – החלטת בימ"ש עליון מיום 22.4.10, סעיף 10 לפסק הדין:

"ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה 'משוקללת' – אם תרצה פשרה – של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון. מלאכת 'שקלול' זו אינה מלאכה מדעית, אך היא אף אינה מלאכה שרירותית. היא ענין שבשיקול דעת, הנעשה על הרקע הכללי והאינדיבידואלי...".

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום כ"א טבת תשע"א, 28/12/2010 במעמד הנוכחים.

יעל אבירם , שופטת בכירה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: