מדינת ישראל נ' אוקסנברג

החלטה

בקשת המדינה להבהרה מוצדקת לחלוטין, שכן המבקש התייחס בטיעוניו לבקשה שלו להורות על ביטול הפסילה המנהלית ואילו החלטתי התייחסה רק לבקשתו תוך התעלמות מבקשה נגדית של המדינה.

אבהיר כי אין שינוי ביחס להחלטתי הקודמת הקשורה לדחיית בקשת המשיב בפני לבטל את פסילתו המנהלית, ולהלן החלטתי ביחס לבקשת המדינה:

המבקש נהג לכאורה במהירות של 169 קמ"ש הגבוהה ב- 79 קמ"ש מהמהירות המותרת במקום.

המדובר בהתנהלות חריגה אשר יצרה סיכון רב למשיב ולכל משתמשי הכביש סביבו.

בקשתו של המשיב בפני להורות על ביטול פסילתו המנהלית נדחתה בהחלטה נפרדת שכן לא העלה המשיב כל טענה ביחס לאיכות הראיות ולמעשה הסביר את התנהגותו ככשל חד פעמי מצידו.

המשיב עצמו נוהג משנת 2006 ולחובתו 4 הרשעות קודמות כולל שתי עבירות מהירות מסוג ברירת משפט.

לצורך החלטה בבקשה על פסילה עד תום ההליכים, אקבע כי אין המדובר בעבר תעבורתי חריג המעיד על מסוכנות חריגה, אך נסיבות המקרה הספציפיות מעידות גם מעידות על התנהלות מסוכנת של המשיב בפרשה ספציפית זו.

מסוכנותו הנוכחית של המשיב, מצדיקה בעיני את קבלת בקשת המדינה, אם כי עברו התעבורתי של המשיב מצדיק את תחימת תקופת הפסילה, זאת גם בהתאם לקביעת בית המשפט העליוןבבש"פ 8514/05 איוב אבו צעלוק נגד מדינת ישראל, שם קבע בית המשפט העליון את ההלכה הבאה:

"במצב דברים זה נראה כי השימוש בתיבה "עד תום ההליכים" אינו יאה. אכן, פסילת רישיון נהיגה על פי הוראה זו יש בה מימד של ענישה טרם הרשעה וראוי כי השימוש שיעשה בה יהיה מדוד וקצוב בזמן. פסילה טרם הרשעה שאינה מוגדרת בזמן אינה מידתית ואין לקבלה."

אני סבור כי איזון המסוכנות הנובעת מנסיבות המקרה מול עברו התעבורתי של המשיב מצדיקים פסילה עד תום ההליכים אשר תוגבל ב- 3 חודשים.

ימנו אשר על כן, אני קובע כי רישיונו של המשיב יפסל עד תום ההליכים ולתקופה של 3 חודשים אשר מיום תום הפסילה המנהלית (22.7.13).

משטרת ישראל תעביר את רישיונו של המשיב להמשך הפקדתו במזכירות בית המשפט.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: