מדינת ישראל נ' אוחנה(עציר)

החלטה

לפניי בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המורכב מ-4 אישומים, כאשר שני אישומים מתייחסים למערכת היחסים בינו לבין המתלוננת ושני אישומים נוספים מתייחסים להתנהגות המשיב אל מול רופא במרפאת קופת חולים ואל מול פקידת בנק בבנק הפועלים בבית שאן.

כעולה מעובדות כתב האישום, המשיב נהג במספר רב של הזדמנויות לאיים על המתלוננת מיכל גדליה על ידי שליחת הודעות באמצעות תוכנת אי.סי.קיו, ובמקרים נוספים אף איים עליה לאחר שהתקשר לטלפון הנייד שלה וכן תקף את המתלוננת ואף גרם לה לחבלה של ממש.

באישום השני, מיוחסת למשיב עבירה של היזק לרכוש במזיד בכך שגרם המשיב נזק לצמיג השייך לרכב שבבעלות אביה של המתלוננת, מיכל גדליה.

על פי האישום השלישי, הגיע המשיב למרפאה בקופת חולים בבית שאן ושם איים על הרופא באומרו "אתה לא תצא חי היום מבית שאן", "אני אתקע לך מברג לעין, מה שאני עשיתי אתה לא יודע".

על פי האישום הרביעי והאחרון, איים המתלונן על פקידת בנק בכך שאמר לה "אל תשכחי שאני יודע היכן את גרה, אני מכיר את הילדים שלך, יש לך ילדים יפים תשמרי עליהם".

לצורך הדיון בבקשה מסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה באישומים המיוחסים מלבד היות המתלוננת בת זוג של המשיב כהגדרתה בחוק.

בנוסף, חלוקים הצדדים בשאלה אם קיימת עילת מעצר.

לאחר שעיינתי בהודעתה של המתלוננת מיום 4.12.09, לפיה היתה חברתו של המשיב כשנה ונפרדו לפני כחודש, הגעתי למסקנה שיש ממש בטענות הסנגור שאין ראיות לכאורה להיות המתלוננת בת זוגו של המשיב. יחד עם זאת, אין בכוונתי לקבוע מסמרות בעניין זה בהליך שלפניי ויש להשאיר את הדיון בסוגיה להליך העיקרי.

גם אם אקבל את טענת הסנגור, הרי יש לקבוע בבירור שקיימת עילת מעצר במקרה זה.

המשיב נהג לאיים על המתלוננת באופן "אובססיבי". המשיב עשה זאת לפעמים בהפרש של דקות. בנוסף המשיב תקף את המתלוננת במספר מקרים ואיים על שני עובדי ציבור.

מעשיו אלו מלמדים על התדירות בהם נעשו מעשי העבירה המיוחסים, מה שמלמד בבירור שקיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחון המתלוננת ובטחון הציבור בכלל.

השאלה שתבחן כעת, היא האם יש מקום להורות על שחרורו של המשיב בחלופת מעצר.

לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין ובהתחשב בתיקים התלויים ועומדים כנגד המשיב, ולאור המעשים המיוחסים והמסוכנות הנשקפת מהמשיב, הגעתי למסקנה כי עניין שחרורו של המשיב לחלופה יבחן רק לאחר קבלת תסקיר מעצר שיש בו כדי לשפוך אור על המסוכנות של המשיב וכן על החלופה הספציפית המוצעת.

אשר על כן, הנני קובע דיון נוסף בעניינו של המשיב לאחר קבלת תסקיר מעצר וזאת ליום 4.1.2010 שעה 12.00.

לאור העדרותי מבית המשפט ולאור הנחיות כב' הנשיא אזולאי, הדיון ישמע בפני שופט תורן.

שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר אודות המשיב שיבחן אפשרות שחרורו לחלופה וזאת עד למועד שנקבע.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לשירות המבחן.

המשיב עצור עד החלטה אחרת.