מדינת ישראל נ' אוחיון

החלטה

הנאשם הועמד לדין בגין נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3) וסעיף 64ב(א)(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

אין מחלוקת כי אופן נהיגתו של הנאשם, כפי שנצפתה על ידי השוטר לא לימדה על היותו תחת השפעת סמים, אולם בבדיקת שתן שנעשתה לו נמצא סם מסוכן מסוג קנביס או תוצרי חילוף חומרים שלו. (חוו"ד ד"ר גופר טרם הוגשה לבית המשפט כראיה).

בטרם תתקיים ישיבת הוכחות נוספת, טען הסנגור כי אין להשיב לאשמה משום ש: "תוצאות בדיקת שתן לא ניתן להגישן כראיה כי על פי תקנה 169 ה' (ג) לתקנות התעבורה, היא מתייחסת לבדיקת מעבדה של דם בלבד ולא של שתן. לטענתי לא ניתן להרשיע אף אחד מהנאשמים במצב המשפטי היום בנהיגה בשכרות מכוח הימצאות סמים או תחליפיהם על סמך בדיקת שתן ולכן אבקש לזכות את הנאשם". (פרוטוקול מיום 27/1/14 , עמ' 13 ש' 14-18).

ביקשתי את תגובת המאשימה, אולם זו לא טרחה להשיב לבקשה, גם לא לאחר בקשת אורכה שנענתה על ידי, יחד עם זאת, אין בכוונתי לקבל הבקשה רק בשל מחדלה זה של המאשימה, שכן מדובר בטענה משפטית שיש לדחותה, כפי שיפורט להלן:

סעיפי החוק הרלוונטיים

סעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה תשכ"א – 1961 מגדירה "שיכור" – אחד מאלה:

(1)מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;

(2)מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;"

תקנה 169 א' לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 מגדירה:

"בדיקת מעבדה" - בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;"

שמ"ב-תקנה 169ג. קובעת כדלקמן:

"(א)היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן.

...

(ג)בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה."

תקנה 169 ה' (ג)קובעת:

"נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות." (הדגשות שלי – מ.ק.)

הנה כי כן, בדיקות שתן מופיעות כחלק מהגדרת "בדיקת מעבדה" ולשוטר יש סמכות לדרוש מנוהג למסור דגימה של שתן, אם קיים חשד סביר כי הנהג "שיכור", כאשר שיכור מוגדר גם מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים שלו, ולא רק מי שהסם השפיע בפועל על נהיגתו.

אם התכוון הסנגור לטעון כי לא נקבעה בתקנות הדרך כיצד יש לקחת את בדיקת השתן, כי אז אפנה אותו לעפ"ת 52405-08-10 כפיר ששון נ' מדינת ישראל (13/1/11) שם דחה כב' השופט אמנון כהן הטענה באומרו כי הוראות החוק קובעות כי השרים רשאים להתקין תקנות בעניין זה, אולם אין מוטלת עליהם חובה לעשות כן וכי ישנם מקרים רבים בהם לא נקבעו תקנות המורות כיצד אמורים אנשי רשויות אכיפת החוק לפעול ועדיין אין בכך כדי לאיין את פעולותם, כמו למשל כיצד לבדוק מסמכים מזויפים או טביעת אצבע ולמרות זאת, בתי המשפט עושים שימוש בבדיקות אלה.

(בקשת רשות ערעור לעליון נדחתה , ראה רע"פ 1223/11 מיום 3/4/11)