מדינת ישראל נ' אוחיון(עציר)

החלטה

לפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים. באישום הראשון נטען כי עבר עבירה של איומים בכך שאיים על המתלונן כי לא ימכור ביצים בשוק ולאחר מכן פגש באחיו של המתלונן ואמר לו כי המשטרה לא תוכל לעזור לו וכי המתלונן לא ימכור ביצים בשוק. אחי המתלונן השיב כי אינם חוששים מאיומים. למשיב עסק לממכר ביצים בשוק.

אלה האיומים המיוחסים למשיב באישום הראשון.

ספק בעיני אם מדובר באיומים כהגדרתם בחוק העונשין. גם אם מדובר באיומים הרי הם במדרג הנמוך ביותר.

עיינתי בהודעות המתלונן ואחיו המקימות ראיות לכאורה לאמור בכתב האישום גם אם קיימות תהיות או סתירות מסוימות עליהן עמד ב"כ במשיב.

לעת הזו, די באמור בהודעות המתלונן ואחיו כדי לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה לאמור בכתב האישום.

באישום השני נטען כי המשיב עבר עבירות של איומים, ניסיון תקיפה בשני מקרים והשגת גבול במספר מקרים.

הדברים נובעים מכך שהמשיב נהג להחנות את משאיתו בתחומי תחנת דלק. מנהלת התחנה ביקשה ממנו להוציא את המשאית מתחנת הדלק. המשיב השמיע כלפיה איומים: "תיזהרי ממני, אני אשחט אותך, אני אעמוד פה, את לא תדברי מילה, אני אעשה מה שאני רוצה, ואני אוכיח לך". המשיב הרים את ידו לעבר המתלוננת. אנשים שהיו במקום עצרו בעדו. לאחר מכן המשיך המשיב להחנות את המשאית בשטח תחנת הדלק. ביום 23/11/10 הזמינה עובדת של התחנה את המשטרה כדי שתורה למשיב לפנות את המשאית. המשיב הגיע למקום, שאל בנימה מאיימת מי הזמין משטרה, קילל את העובדת, איים שיהרוג אותה, התקרב אל העובדת בתנועה מאיימת, אמר לה שמזל שהיא בחורה, לאחר מכן נכנס לרכבו הפרטי, החל בנסיעה, תוך שהוא מסיט בכוונה את רכבו לכיוון העובדת, זו נאלצה לקפוץ לאחור כדי שלא תיפגע. המשיב עזב את המקום והשאיר את המשאית בתחנת הדלק.

ב"כ במשיב הצביע במהלך הדיון על הודעת עובד אחר בתחנת הדלק שמסר כי הוא דווקא אישר למשיב להחנות את המשאית בתחומי התחנה.

הראיות לאישום השני מתבססות על הודעות מנהלת התחנה ועובדת התחנה.

המשיב נחקר והוזהר לגבי האירוע הראשון שבאישום השני היינו זה עם מנהלת התחנה. הוא לא הוזהר לגבי האירוע עם עובדת התחנה ולא מסר גרסה בעניין זה.

ב"כ במשיב טען לפני ובצדק כי הדבר פוגע במשקל שניתן ליחס לעדות עובדת התחנה ופוגע באפשרות להאשים את המשיב בעניין זה.

לטעמי, אלמלא רקע קודם שיש למשיב הקשור לעניינים נשוא כתב האישום, ספק רב אם המאשימה הייתה מבקשת לעוצרו עד לתום ההליכים.

הרקע הקודם הוא כתב אישום שהוגש כנגד המשיב בעבירות הנובעות מעימותים שהיו למשיב עם פקחים, עובדי ציבור ושוטרים על רקע עיסוקיו באזור השוק.

באותו כתב אישום ניהלו הצדדים מספר דיונים סביב בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. כבוד השופט רובין, בהחלטה מפורטת ומנומקת קבע כי יש לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים, בין היתר, הרחקתו מאזור השוק. עם הזמן שונו וצומצמו התנאים באופן משמעותי. בין היתר הורשה המשיב לחזור לאזור השוק.

יחד עם הבקשה שלפני הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטת כבוד השופט רובין. הוסכם כי הדיון יאוחד לפני.

לאור דברי לעיל סבורני כי המיוחס למשיב באישום הראשון קשור גם הוא לעיסוקי המשיב בשוק.

האמור באישום השני, היינו חניית המשאית בתחומי תחנת הדלק, האיומים כלפי מנהלת התחנה, מעידים על דפוס התנהגות של אלימות מילולית בעיקרה. ביחס להתנהגות כלפי העובדת בתחנה משלא נחקר ולא הוזהר המשיב, בחרתי שלא להתייחס לכך בהקשר לשיקולים לעניין עילת המעצר וחלופת המעצר.

לאור כל זאת, ספק בעיני אם קמה ועולה עילה של מסוכנות המוליכה למסקנה שיש לעצור את המשיב עד לתום ההליכים.