מדינת ישראל נ' אודוביצנקו ואח'

החלטה

1.הנאשם הואשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית בהתאם לכתב האישום אשר הוגש בתאריך 18.11.08.

לטענת המאשימה, בכתב האישום המתוקן, הפר הנאשם הוראה חוקית אשר נתנה בהחלטה שיפוטית בת"פ 5976-06-08 לפיה על הנאשם לפקח על נתינה זרה במשך 24 שעות ביממה בביתו, בכך שחרף האמור, בתאריך 26/10/08 בשעות הבוקר עת בוצע ביקור בביתו ובבית בת זוגו, על ידי שוטרי משטרת ההגירה, נמצאה הנתינה הזרה כשהיא שוהה בבית לבדה וללא כל פיקוח.

2.בתאריך 6.1.2009 הגישו ב"כ הנאשם בקשה לביטול האישום וכב' השופטת פרדלסקי אכן ביטלה את האישום כנגד מי שהייתה הנאשמת מס' 1 בתיק- בת זוגו של הנאשם, לבקשת המאשימה, בטרם הקראה.

בתאריך 20.1.09 נתנה החלטה על ידי כב' השופטת פרדלסקי על תיקון פרוטוקול הדיון מיום 6.1.09 ועל פיו, הודיעה ב"כ המאשימה בתגובה לשאלת בית המשפט, כי מדובר ב"כתב אישום ראשון, שהוגש על ידי ב"כ המאשימה בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית, כנגד מפקחים". כן נרשמה הצהרת ב"כ המאשימה "שכתב הערובה לא נכלל בחומר החקירה".

בתאריך 15.2.09 נתנה החלטה על ידי כב' השופטת פרדלסקי כי על ב"כ המאשימה "להגיש בכתב תוך 7 ימים מהיום, הודעה על מס' כתבי האישום שהוגשו על ידי משטרת ההגירה בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית שהוגשו כנגד מפקחים" בצירוף העתק לב"כ הנאשם.

3.בתאריך 9.3.09 נתנה החלטת כב' השופטת פרדלסקי בעקבות טענות מקדמיות לביטול כתב האישום ועל פיה "בשלב זה" אין היא מבטלת את כתב האישום.

כב' השופטת פרדלסקי ציינה בסעיף 4 להחלטתה כי אם הנאשם יודה בכל עובדות כתב האישום כלשונן, ניתן יהיה להרשיעו בעבירה שיוחסה לו- עבירה על סעיף 287 (א) לכתב האישום שכן בכתב האישום מפורטים הן היסוד העובדתי והן היסוד הנפשי הנדרש להרשעה.

כן ציינה כב' השופטת פרדלסקי ביחס לטענה לביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק, כי הטענה תדון לאחר שמיעת הראיות מאחר ולא הובאו בפניה כל נתונים לעניין טענת הגנה מן הצדק בנימוק שעניינו אכיפה בררנית.

גם ביחס לטענות ההגנה לתחולת הגנה מכוח סעיף 34 יט' לחוק העונשין וגם ביחס לטענה שיש לבטל את כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק בשל כך שהנאשם לא היה חשוף לאזהרה כי ניתן יהיה להעמידו לדין פלילי, קבעה כב' השופטת פרדלסקי כי ניתן יהיה לדון בטענות אלה לאחר שמיעת ראיות.

4.בתאריך 29.3.09 לאחר שב"כ המאשימה תיקנה את כתב האישום, כפר הנאשם בעובדות כתב האישום, תוך שהסנגורית חוזרת על הטענות שטענה לעיל והתיק נקבע להוכחות.

בתאריך 13.1.2010 סוכם כי כל חומר הראיות שבידי התביעה יוגש בהסכמה ואכן בית המשפט קיבל את הודעת הנאשם מיום 26.10.08 (מוצג ת/1), 2 הודעות המפוקחת ולנטינה סולדטנקו (מוצג ת/2 ו-ת/3), דוח פעולה של החוקר חנא אבו שרקי (ת/4) ופרוטוקול דיון בבית המשפט המחוזי מיום 16.6.08 בפני כב' השופטת שרון-נתנאל במסגרת ב"ש 2743/08 בתיק עיקרי 4002/08 (מוצג ת/5).

5.ב"כ הנאשם ביקשו לזכות את הנאשם תוך קבלת טענה של אין להשיב לאשמה, תוך שהגישו טיעונים בכתב ובית המשפט בהחלטה, לאחר ששמע את עמדת ב"כ המאשימה, קבע כי הוכחה אשמה לכאורה וכי לכאורה עבר הנאשם עבירה של הפרת הוראה חוקית. כן קבע בית המשפט כי לא ניתן להכריע בטרם תביא ההגנה את ראיותיה בטענה בדבר אכיפה בררנית וחייב את הנאשם להשיב לאישום.

הנאשם העיד כעד הגנה יחיד מטעמו ולבקשת הצדדים סוכמו הטיעונים בכתב.

בתאריך 31.1.2010 הוגשו סיכומי המאשימה ובתאריך 1.3.2010 הוגשו סיכומי ההגנה.

6.לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים הובא לעיוני דבר קיומו של ערעור הקבוע בבית המשפט העליון ואשר יש לו השלכה ישירה על תוצאות ההליך בפניי.

בעת"מ 814/07 בעתירתו של אליצור סגל נ' מדינת ישראל- משרד המשפטים והממונה על חופש המידע במשרד המשפטים, נתקבלה עתירתו של העותר ובית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים קבע, בפסק דינה של הנשיאה כב' השופטת מוסיה ארד, כי יש לגלות מידע שנתבקש על ידי העותר אשר טען טענה של הגנה מן הצדק ולפיה ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום הייתה נגועה בהפלייה ובשיקולים זרים וזאת חרף העובדה כי הדבר יצריך הקצאת משאבים מסוימת מצד המשיבים. כב' השופטת ארד קבעה כי:

"על מנת שהעותר יוכל לנסות ולבסס את טענתו להגנה מן הצדק על בסיס הפלייה או שיקולים זרים של התביעה אין די בהעברה לידיו של ההחלטות שנתקבלו בשנה או בשנים מסויימות בלבד. בנוסף, גילוי חלקי של המידע לא יקיים באופן מלא את האינטרס לשקיפות ציבורית של החלטות התביעה בעניין העמדה לדין בעבירות המגבילות את חופש הביטוי".

כב' השופטת ארד גם קבעה כי הרשות "העניקה משקל רב יתר על המידה לשיקול של הכבדה על פעולתה, ומשקל שאינו מספיק לאינטרס שבגילוי המידע".

7.בענייננו הורתה כב' השופטת פרדלסקי כפי שצוין לעיל, כי על המאשימה להודיע לבית המשפט על מספר כתבי האישום שהוגשו על ידי משטרת ההגירה בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית שהוגשו כנגד מפקחים.