מדינת ישראל נ' אהרן בן ציון

החלטה

1.לפניי בקשה לקביעת מועד לתחילת מניין תקופת הפסילה מלהחזיק או מלקבל רישיון, כפי שנגזרה על המבקש.

2.בתאריך 1.4.2012 גזר בית משפט זה (סגן הנשיא, כב' השופט עדן) על המבקש, בין היתר, עונש של פסילה מלהחזיק או מלקבל רישיון למשך 6 חודשים, בניכוי פסיחה מנהלית בת 30 יום אותה ריצה המבקש. גזר הדין ניתן במעמד המבקש וב"כ.

עם זאת, המבקש לא הפקיד את רישיון הנהיגה שלו ולא הגיש תצהיר חליף בסמוך למועד הנ"ל.

3.כעת עותר המבקש לקבוע כי מניין תקופת הפסיחה יחל ממועד מתן גזר הדין. לטענתו, ביקש מב"כ דאז להצהיר בפני בית המשפט שאין ברשותו רישיון נהיגה להפקדה. המבקש טוען כי רישיון הנהיגה שלו נלקח ממנו עת נעצר בגין העבירה בשלה הוטלה הפסילה ורישיונו לא הושב לו עד היום. בנוסף טוען המבקש כי אינו נוהג ממועד מתן גזר הדין. לבקשה צורף תצהיר ממנו עולה כי רישיון הנהיגה של המבקש נלקח ממנו במסגרת הפסילה המנהלית בסמוך לביצוע העבירה ביום 8.12.2010 וכי אינו נוהג מאז. כן צירף המבקש אישור ממשרד הרישוי ממנו עולה כי רישיונו נפסל במסגרת התיק דנן וטרם הופקד הרישיון. למבקש לא נרשמו פסילות נוספות.

4.המשיבה מצידה לא הביעה התנגדות לבקשה והותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

5.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובה, מצאתי ולו לפנים משורת הדין, יש מקום להיעתר לבקשה.

מעיון בתיק עולה כי המבקש נעצר בגין נהיגה במהירות מופרזת בדרכו לבית החולים כאשר רעייתו כרעה ללדת. אין חולק כי רישיון הנהיגה של המבקש נפסל מנהלית בעקבות ביצוע העבירה דנא.

לאור חלוף הזמן ממועד מתן גזר הדין ולאור האמור בתצהיר המבקש ותגובת המשיבה, מצאתי להיעתר לבקשה ועל כן הנני קובע כי מניין ימי הפסילה שנגזרה על הנאשם יחשב מיום מתן גזר הדין ב-1.4.2012, כך שהמבקש ריצה את עונש הפסילה שהוטל עליו בתיק זה.

6.המזכירות תודיע לצדדים ולמשרד הרישוי.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: