מדינת ישראל נ' אהרונוב

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סחיטה באיומים - לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין התשל"ז - 1977, סחיטה בכוח - עבירה לפי סעיף 427 סיפא לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום בתמצית

הנאשם והמתלונן הינם שכנים. בעת הרלוונטית לכתב האישום, הנאשם עבד בחברת אינטל באמצעות הקבלן סרגיי וינוגרדוב (להלן: "הקבלן") ובשלב מסוים גם המתלונן עבד באינטל בתיווכו של הנאשם אצל הקבלן, אולם כעבור שבועיים חלה ועקב היעדרות ממושכת, פוטר מעבודתו.

הנאשם בחודש יוני 2011, הגיע לביתו של המתלונן והכה אותו באגרוף בצלעותיו והטיח בו, כי גרם לו לבושת פנים על רקע פיטוריו מול הקבלן. עוד הבהיר למתלונן, כי הקבלן דורש כי המתלונן ישלם לו פיצוי בסך 20,000 ₪, וכן איים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו, כי אם לא ישלם לו יעשה אותו נכה במספר הזדמנויות כמפורט בכתב האישום.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם, ובשל האיום והטלת האימה, והשימוש בכוח כלפי המתלונן, שילם האחרון לנאשם סך של 2,000 ₪.

2.במסגרת ההסדר הדיוני הוסכם, כי המאשימה תעתור לרף עליון של 14 חודשי מאסר בניכוי תקופת מעצרו, מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן. מנגד, הסנגור יטען באופן חופשי.

3. ב"כ המאשימה במסגרת טיעוניה לעונש, הדגישה את המעשים הקשים שביצע הנאשם במתלונן, את התחכום שהיה בהם, כמו גם התמשכותם, הנאשם פעל במטרה ברורה להפחיד את המתלונן בפגיעה בו וברכושו, וזאת על מנת להניא אותו לשלם לו כספים. עוד נטען, כי לחובת הנאשם שתי הרשעות קודמות בגין מעשה מגונה בפומבי, תקיפה בתנאים מחמירים והחזקת סכין שלא כדין.

עוד עמדה ב"כ המאשימה בטיעוניה, על מדיניות הענישה המחמירה שהתווה בית המשפט העליון בעבירות נשוא הרשעת הנאשם וכן על הצורך לנקוט בגישה מחמירה בדמות מאסר ממש מאחורי סורג ובריח.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם 14 חודשי מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

4.ב"כ הנאשם מנגד, עתר שלא למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם בהתחשב בתיקון כתב האישום, הודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי, עברו הלא מכביד של הנאשם, כאשר הרשעתו האחרונה היא משנת 2001.

באשר לנסיבות העבירה נטען, כי אינן מן החמורות. כמו כן, מדובר באלימות מהמדרג הנמוך יחסית באופן חד-פעמי.

הנאשם שהה במעצר במסגרת תיק דנן חודש מאחורי סורג ובריח, וכן משך שישה חודשים במעצר בית מחוץ לעיר דימונה הרחק מהוריו שהתגוררו בדימונה והיו זקוקים שיסעד אותם על רקע בריאותם הרעועה.

באשר לנסיבות האישיות והמשפחתיות של הנאשם, נטען, כי הנאשם טיפל באימו החולה ואביו חולה הסרטן, ונוכח הטרגדיה שאביו נפטר עת שהה הנאשם במעצר, הרי מן הראוי לגלות כלפיו מעט רחמים.

עוד נטען, כי הנאשם בעל נכות בשיעור 37% בעיניו, גרוש ואב לילדה בת תשע שנים שמסייע בפרנסתה. בת זוגו טרם קיבלה אזרחות ישראלית ונמצאת בהליכים מול משרד הפנים.

עוד נטען, כי הופקד פיצוי בסך 2,300 ₪ בקופת בית המשפט עבור המתלונן.

5.עוד במסגרת הראיות לעונש מטעם ההגנה, העידה אימו של הנאשם, ילידת 1946, אשר מסרה, כי הנאשם נהג לסעוד אותם ובתקופה שנעדר בשל היותו במעצר ממש ולאחר כן במעצר בית מחוץ לעיר דימונה, התקשו מאוד וסבלו מאוד בשל חסרונו. עוד עתרה לרחמים עבור הנאשם.

6.הנאשם יליד 1973, לחובתו שתי הרשעות קודמות. הראשונה משנת 2000 בגין תקיפה בתנאים מחמירים והחזקת סכין למטרה לא כשרה. השנייה משנת 2005 בגין מעשה מגונה בפומבי.

7.הנאשם נשלח לממונה ונמצא מתאים לביצוע עבודות שירות החל מיום 18.04.2012.

8.בהתחשב בטיעוני ב"כ הצדדים, הן לחומרה והן לקולא כמפורט לעיל, החלטתי שלא למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם, בהתחשב בנימוקי ב"כ הנאשם כמפורט לעיל, ובעיקר הנסיבות הטרגיות שפקדו את בני משפחתו בעת היותו במעצר – מות אביו, וכן נסיבותיו האישיות והמשפחתיות – אב לילדה בת תשע, בת זוגו נמצאת בהליכים לקבלת אזרחות ישראלית, הנאשם נכה בשיעור 37% בעיניו, החרטה שהביע הנאשם על התנהגותו, התרשמותי שמדובר בחרטה כנה.