מדינת ישראל נ' אהרון

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 9.2.12, הודעת תשלום קנס בגין אי מתן אפשרות להולכי רגל להשלים חצייתם בבטחה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 67(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 10.2.13, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידה רס"מ אורנה בר זיו, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העדי הנאשם בלבד.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 9.2.12, בסמוך לשעה 17:12, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, בשדרות בן ציון, מכיוון מזרח לכיוון מערב ובהגיעו לצומת עם רחוב המלך ג'ורג', נצפה על ידי עדת התביעה כאשר במהלך הפניה ימינה, אינו מאפשר להולכי רגל, שחצו אותה עת את מעבר החציה המסומן ברחבו המלך ג'ורג', מכיוון מערב לכיוון מזרח ומשמאל לימין לכיוון נסיעת הנאשם, להשלים את החצייה ומאלץ אותם לעצור על גבי מעבר החציה.

העדה הורתה לנאשם לעצור את הרכב ורשמה מפיו את הדברים הבאים: "הם היו על המדרכה, זה העבודה שלי , את לא יכולה לתת לי דו"ח, הם היו במעבר החציה השני ".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך הולכי הרגל אליהם התייחסה העדה, היו במעבר החציה של המסלול הנגדי, מעבר לאי התנועה הבנוי. הנאשם טען כי העדה הייתה עסוקה ברישום דו"ח לנהג אחר וכמו כן, לא אפשרה לו לגשת אל הולכי הרגל ולבדוק עמם, אם אכן הפריע להם לחצות. עוד העיד הנאשם, כי הוא מגיע פעמים רבות למקום, כדי לספק סחורה לגלידריה הנמצאת מעבר לכביש והוא מודע לכך שהעדה נמצאת שם במקרים רבים.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עדת התביעה תיעדה באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העדה ציינה מקום עמידתה, כיוון נסיעת הנאשם, כיוון חציית הולכי הרגל, מספרם, מיקומם והעובדה כי נאלצו לעצרו במקום בגלל הנאשם. העדה שמרה על קשר עין רצוף עם רכב הנאשם עד לעצירתו ועמדה על כך שהבחינה בו מבצע את העבירה ולא הייתה עסוקה בטיפול בנהג אחר אותה עת.

גרסת הנאשם, לעומת זאת, לא הייתה עקבית, לטעמי. בדו"ח טען תחילה כי הולכי הרגל היו על המדרכה ובהמשך, כי היו על מעבר החציה השני. בבית המשפט טען כי לא היו כלל הולכי רגל על מעבר החצייה אליו פנה והכחיש כי אמר לעדה שהולכי הרגל היו על המדרכה.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ג , 10 מרץ 2013, במעמד ב"כ המאשימה בלבד התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: